חמץ שעבר עליו הפסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה\1, \1כדי, \1ייתכן
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חמץ שעבר עליו הפסח''' הוא [[חמץ]] שהיה ברשות [[יהודים|יהודי]] בחג [[פסח|הפסח]] או בחלק ממנו, על פי ההלכה חמץ זה נאסר באכילה וב[[איסור הנאה|הנאה]].
 
== מקור האיסור ==
שורה 17:
 
=== חסרונות קוד הייצור ===
יש הטוענים כי אין די בידיעת 'הקוד ייצור' על מנת שלא להיכשל באכילת חמץ שעבר עליו הפסח, שכן לטענתם תאריך ייצורו של המוצר מעיד על תאריך סיום הכנתו במפעל, או על שעת אריזת המוצר, אבל ייתכן שטחינת ה[[קמח]] (ומוצרים נוספים) שהשתמשו בו במהלך הייצור נעשה עוד ייוצר קודם לכן, בעיקר במוצרים שתהליך הכנתם ארוך, כגון בירה שתהליך הכנתה כחודשיים, או משקאות חריפים אחרים.
 
המקפידים לאכול לאחר הפסח אך ורק מוצרים שהקמח שבתוכם נטחן לאחר הפסח לא יוכלו להיעזר בקוד הייצור, ורק כאשר יופיע על גבי האריזה כיתוב המציין שהקמח "נטחן אחר הפסח" אפשר לדעת בוודאות שאין בו חשש של חמץ שעבר עליו הפסח.
שורה 28:
אמנם יש שהחמירו לא לאכול חמץ שנמכר לגוי מכמה טעמים:
* יש שטענו שתקנת המכירה הייתה תקנה חד פעמית אך לא כהתנהלות קבועה בכל שנה.
 
* אחרים סוברים שמכירת החמץ מועילה רק כאשר הגוי לוקח את החמץ לביתו ממש, משא"כ מכירת החמץ שבימינו שהחמץ נשאר בפועל ברשות היהודי. ימינו המכירה אינה חלה
 
* יש החוששים לכך שרבים מבעלי העסקים אינם מתייחסים אל מכירת החמץ ברצינות, ואין בכוונתם למוכרו לגוי באמת, ולכך אין המכירה חלה.
המקפידים על כך קונים רק מוצרים שתאריך הייצור שלהם לאחר הפסח. פעמים רבות בשבועות הסמוכים לפסח, בעלי החנויות מניחים במדפים את המוצרים שיוצרו לאחר הפסח, ולאחר מכן חוזרים למכור את אלו השמורים במחסנים. לכן יש לשמור על ערנות בקניות גם זמן רב לאחר הפסח (בערך עד חג השבועות), בפרט במוצרים יבשים המאוחסנים זמן רב, כגון פסטה, דגני בוקר, וכדומה.
 
יש המחמירים לאכול רק ממוצרים שיוצרו מקמח שנטחן לאחר הפסח, מקור חומרה זו בכך שבעבר היו גרעיני החיטה נרחצים זמן רב במים וממילא היה גם הקמח נחשב כחמץ, אולם בימינו על גבי החיטים מותזים מעט מים שאינם גורמים להחמצתם, והקמח אינו מוגדר כחמץ.
 
== ראו עוד ==
* חמץ
 
== הערות שוליים ==