ביל קלינטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לקפיטליזם
שורה 62:
== נשיאותו (1993–2001) ==
[[קובץ:Clinton family.jpg|שמאל|ממוזער|230px|ביל, [[הילרי קלינטון|הילרי]] ו[[צ'לסי קלינטון]].{{ש}} צילום משותף מתחילת כהונתו]]
בעת נשיאותו, קידם קלינטון מגוון רחב של חקיקה ותוכניות, שרבים מהם נכנסו לתקוף או יושמו דרך הרשות המבצעת. מדיניותו, ובפרט [[הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה]] ורפורמת הרווחה שהוביל, נחשבו לגישת הממשל הפילוסופית של "הדרך השלישית" (Third Way) המאפיינת את המרכז הפוליטי, שמשלבת בין [[קפיטליזם]] ושוק חופשי לתוכניות [[מדינת רווחה|רווחה]]. בנושאים תקציביים [[מדיניות פיסקלית|מדיניותו הפיסקלית]] השמרנית עזרה להפחתת ה[[גירעון תקציבי|גירעון]].{{הערה|שם=כלכלה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/1110165.stm Bill Clinton's economic legacy]. BBC news. January 15, 2001.}} לאורך שנות כהונתו, התאפיין ממשלו של קלינטון ב[[צמיחה כלכלית]] יציבה, ירידה ב[[אבטלה]] והתעצמות ה[[שוק ההון|הון]] באמצעות התחזקות שוקי המניות. קלינטון עמד בראש התקופה הארוכה ביותר בעת [[שלום]] של התרחבות כלכלית בהיסטוריה האמריקאית. אגף התקציב בקונגרס דיווח על עודף תקציבי של 69 מיליארד דולר ב-1998, 126 מיליארד ב-1999, ו-236 מיליארד בשנת 2000, לאורך שלוש שנות הכהונה האחרונות של קלינטון.{{הערה|שם=כלכלה}} לקראת סיום נשיאותו, עבר קלינטון ל[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] ועזר לרעייתו להיבחר ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]].
 
קלינטון זכה למנות שני שופטים ל[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. תחילה הוא מינה את [[רות ביידר גינסבורג]] ב-[[1993]], ולאחר מכן את [[סטיבן ברייר]] ב-[[1994]]. שני מינויו הם ממוצא [[יהודי]]. לבתי המשפט הפדרליים לערעורים מינה 66 שופטים, ולבתי המשפט הפדרליים המחוזיים 305 שופטים.