דוב חום ההימלאיה – הבדלי גרסאות

{{מיון

}}

הדוב החום ההימלאיה (שם מדעי: ''Ursus arctos isabellinus)'' הידוע גם בשמות הדוב האדום ההימלאיי, דוב האיזאבלין ו-דזו-טה (מונח נפאלי שפירושו מתקיף הבקר), הוא תת-מין של [[דוב חום|הדוב החום]] אשר תפוצתו היא [[אפגניסטן|צפון אפגניסטן]], [[פקיסטן|צפון פקיסטן]], [[הודו|צפון הודו]], [[נפאל]], [[קזחסטן|דרום מזרח קזחסטן]], [[טיבט]] ומשערים כי נכחד [[בהוטן|בבהוטן]]. זהו [[יונקים|היונק]] הגדול ביותר באזור, זכרים בוגרים יכולים להגיע לאורך של עד 2.2 מ', בעוד הנקבות הן קצת יותר קטנות. דובים אלה הם [[אוכל-כול|אוכלי כל]] וישנים [[תרדמת חורף]] במהלך החורף. למרות שהם קיימים במספר אזורים מוגנים, הם מתמעטים יותר ויותר בגלל אובדן של [[בית גידול|בתי גידול]] מתאימים ורדיפה על ידי בני אדם, והם כיום במצב שימור "[[סכנת הכחדה חמורה|סכנת הכחדה חמורה (CR)]]". דוב זה נחשב לאחת המקורות על האגדה של ה[[יטי]].