איל טיימפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
 
==אודות ותוכן==
איל טיימפו נוסד בשנת 1872 באיסטנבול שבטורקיה על ידי חיים כרמונה, בן למשפחה אמידה, שהיהוחשובה. גםבשנים עורכוהראשונות שימש כרמונה כעורכו הראשון., תחילהותחילה יצא לאור כעיתון יומי, ולאחר מכן כעיתון דו שבועי. החל מחודש יולי [[1882]] יצא לאור שלוש פעמים בשבוע. לאחר פטירתו של מייסד העיתון בשנת [[1883]], החליפו בנו, יצחק חי כרמונה, כעורך. בהמשך מונו לעורכיו מירקאדו פרסקו וסמי אלקבץ, ולאחר תקופה החליפם [[דוד פרסקו]], ושימש כעורכו במשך כ-55 שנים.
 
העיתון נתמך על ידי חברת [[כל ישראל חברים]], ובשל כך קידם את הוראת השפה ה[[צרפתית]] בקרב קוראיו. בנוסף, ביקש לקדם את השפה הטורקית ביניהם, ולשם כך פרסם מספר פעמים בשבוע מדור ב[[טורקית]] שנכתב באותיות עבריות. כן פורסמו בו סיפורים בדיוניים שתורגמו מצרפתית.
 
בשנותיו הראשונות הייתה השקפת עולמו של העיתוןאיל טיימפו [[אירופוצנטריות|אירופוצנטרית]] ברובה, ומעל דפיו פורסמו דיווחים על אירועים שהתרחשו בבירות [[אירופה]], תוך מתן תשומת לב מועטה לאירועים שהתרחשו ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]].
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-19]] חלה ירידה בקידום השפה הצרפתית מצד העיתון, ורוב המאמרים בו נכתבו בלאדינו.
 
למרות עידוד ההתמערבות שעודד העיתון, ב[[שנות ה-90 של המאה ה-19]] חלה ירידה בקידום השפה הצרפתית מצד העיתוןמצידו, ורוב המאמריםוהוא בוהמשיך נכתבולהתמקד בלאדינו.
בשנותיו הראשונות הייתה השקפת עולמו של העיתון [[אירופוצנטריות|אירופוצנטרית]] ברובה, ומעל דפיו פורסמו דיווחים על אירועים שהתרחשו בבירות [[אירופה]], תוך מתן תשומת לב מועטה לאירועים שהתרחשו ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]].
 
עם כניסתו של דוד פרסקו לתפקיד העורך, שמו הפך לשם הנרדף של העיתוןאיל טיימפו, עד שברבות השנים נוצר רושם מוטעה כאילו הוא ייסד את העיתון. פרסקו הוביל קו התנגדות ברור נגד [[התנועה הציונית]], תוך שהוא מוביל את העיתון להצלחה מסחררת בטורקיה.
 
עם התפתחות התנועה הציונית ככוח [[פוליטיקה|פוליטי]], יצא העיתון בהצהרת נאמנות לאימפריה העות'מאנית, וטען כי על יהודי האימפריה להישאר נאמנים לה. למרות תפוצתו הגדולה, התנגדותו לציונות הולידה לו מתנגדים רבים בקרב יהודי האימפריה בפרט, ואנשי התנועה הציונית בעולם בכלל,. ועיתוניםבשל כך עיתונים רבים מטורקיה ומארץ ישראל יצאוכתבו מאמרים נגדו.
 
לפני שנת [[1910]] פתחה התנועה הציונית במשא ומתן עם עורך העיתון, דוד פרסקו, כדי שזה האחרון יבטל את התנגדותו לתנועה ויפרסם מאמרים התומכים בה. לאחר משא ומתן והתנגדות מצדו של פרסקו, בשל רצונו להשאיר את העיתון חופשי, הגיעו שני הצדדים להסכמה, ופרסקו החל לקבל תשלום חודשי עבור שינוי גישתו כלפי התנועה. אולם הסכם זה החזיק מעמד רק מספרכשמונה חודשים, היות שפרסקו לא עמד בהסכם, ופרסם הערות למאמר שפרסם [[נחום סוקולוב]] בעיתונו.
 
==קישורים חיצוניים==