גפרור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור למנדלי מוכר ספרים |
||
שורה 8:
"גפרור בטוח" אינו מכיל זרחן והוא ניצת רק כאשר הוא משופשף כנגד משטח מיוחד המכיל זרחן (בדרך כלל חלק מקופסת הגפרורים); בניגוד לגפרור שאינו בטוח, המכיל זרחן, הניצת כאשר הוא משופשף כנגד כל משטח. הגפרור הבטוח הראשון הוצג על ידי השוודי קרל לינדסטרום בשנת [[1855]].{{הערה|1=ביל יאנה, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10929 גפרור: שנת 1680], בתוך '''100 המצאות ששינו את העולם: אנציקלופדיה''', באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}
השם '''גפרור''' מקורו בתקופה שבה ראש הגפרור הכיל [[גפרית]] כחומר מתלקח. בסוף [[המאה ה-19]] הוצעו מילים שונות למוצר ובהם '''צִתָּה''', '''אלית''' ו'''מַדְלֵק'''. המילה "גפרור", שחודשה על ידי [[מנדלי מוכר ספרים]] בסוף המאה ה-19, התקבעה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]].{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|מדלק, ציתה ואלית, מדוע זכה הגפרור להצלחה|1.2229975|31 בינואר 2014}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ראובן מירקין|שם=גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים|כתב עת=לשוננו לעם|כרך=ל"ג, חוברת ד-ה|עמ=135-138|שנת הוצאה=תשמ"ב|קישור=http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/gafrur.pdf}}}}
בישראל, גפרורים עשויים ממקל עץ [[צפצפה]], הם באורך זרת והם נמכרים בקופסאות [[קרטון]] קטנות המעוצבות כמגירה נשלפת, שעל חזיתן מודבקת תמונה, לרוב כרזת [[פרסום]] ובצדיהן מצויים משטחים לשפשוף הגפרורים לשם הצתתם. בחפיסת גפרורים ישראלית יש לרוב 50 גפרורים. [[תחביב]] [[אספנות|איסוף]] קופסאות גפרורים נובע מהגיוון הרב בתמונות עטיפותיהן.
| |||