ציד מכשפות – הבדלי גרסאות

נוספו 1,785 בתים ,  לפני 4 שנים
←‏מבחני מכשפות: כתיבה מחדש בצורה מבוססת אקדמאית
מ (הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון))
(←‏מבחני מכשפות: כתיבה מחדש בצורה מבוססת אקדמאית)
'''ציד מכשפות''' הוא גם כינוי ב[[השאלה (לשון)|השאלה]] לרדיפה אחרי בני אדם, בהאשמות שאינן מבוססות. בפרט זכתה לכינוי זה פעילותו של הסנאטור [[ג'וזף מקארתי]], אשר האשים אמריקאים רבים בהיותם [[קומוניזם|קומוניסטים]]. סגנונו של מקארתי הביא ליצירת המושג [[מקארתיזם]].
 
==מבחניאיתור מכשפות==
בהתאם לאמונה הרווחת באותה עת על טיבן של מכשפות, נבחנו בני אדם החשודים בכישוף. רבים מן המבחנים היו קטלניים, היינו ,אם החשודה לא הייתה מכשפה, והייתה אמורה לצאת זכאית, היא הייתה מתה במהלך הבדיקה.
 
אופים של העוסקים בכישוף תואר בספר המרכזי באותה תקופה, [[פטיש המכשפות]], מהמאה ה-15. איתור המכשפות, העמדתן למשפט והוצאתן להורג נעשתה ברוחו של ספר זה, שהציג את מלאכת הכישוף כמציאותית, כשטנית וכמאיימת על שלטון האל. גם מרכזיותן של נשים כחשודות תואר בספר זה, ואכן רוב הקרבנות של צייד המכשפות היו נשים. {{הערה|שם=ben-yehuda|1=Ben-Yehuda, Nachman (1985). [https://books.google.co.il/books/about/Deviance_and_Moral_Boundaries.html?id=qlJ1QgAACAAJ&redir_esc=y Deviance and Moral Boundaries: Witchcraft, the Occult, Science Fiction, Deviant Sciences and Scientists].University of Chicago Press}}. במהלך הזמן השתנו והשתכללו האופנים בהן נמצאו העוסקים בכישוף והוכחה אשמתם.{{הערה|שם=Pihlajamäki|1=http://www.tandfonline.com.elib.openu.ac.il/doi/pdf/10.1080/01440362108539608?needAccess=true}}
# מכשפה צפה במים. החשודה הושלכה מצוק גבוה אל תוך מים עמוקים כשידיה ורגליה קשורות. אם טבעה, יצאה זכאית. אם נחלצה, הורשעה כמכשפה והוצאה להורג בשריפה או בתלייה.
 
# למכשפה יש נקודה בגוף, שאינה מדממת כתוצאה מדקירה. החשודה נדקרה בחיפוש אחר נקודה כזו. אם נמצאה נקודה כזו החשודה הורשעה כמכשפה, אם לא נמצאה הנקודה, החשודה הייתה מספיקה לדמם למוות.
ראיות לכישוף היו קשורות בעיקר להשתתפות בטקסים, אך אלו היו נדירות. ראיות מקובלות יותר היו השפעות עקיפות על אחרים, כמו גרימת חולי, שתוארו ככישוף. כל אלו דרשו הסתמכות על עדויות מהימנות, ומכאן שהעיסוק בעדויות, בעדים ובאמינותם היה מרכזי. גם החזקת חיית מחמד נחשבה לרמז מחשיד, או אמצעי כישוף (כמו חפץ ששייך לאדם שכושף). היו גם מבחנים מורכבים יותר, להלן הבולטים שבהם.{{הערה|שם=darr|Darr, Orna Alyagon (2011). [https://books.google.co.il/books?id=rlsU9MYTidgC&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Marks of an Absolute Witch: Evidentiary Dilemmas in Early Modern England. Ashgate]}}
# למכשפה יש שומות או נקודות חן גדולות שלא הופיעו בילדותה (במיוחד על הפנים). גופה של החשודה נסרק בחיפוש אחר סימנים כאלה.
 
# מגע של מכשפה מפסיק את הקללה שהטילה. החשודה התבקשה לגעת במאשימים (המקוללים כביכול), כדי לראות אם מגעה יפסיק את התופעה שהוגדרה כקללה (התכווצויות ועוויתות).
* מבחן המים הקרים: רגליה וידיה של החשודה נקשרו, והיא הושלכה למים קרים. במידה וצפה, הרי שזוהי ראייה לכך שהיא מכשפה. במידה ושקעה, היא נחשבה לזכאית ונמשתה מהמים{{הערה|קיימת סברה מודרנית שהחשודה הושארה למות בטביעה (למשל [http://listverse.com/2012/07/27/10-tests-for-guilt-used-at-the-salem-witch-trials/ באתר זה]), אך זוהי טעות}}.
# מכשפה יכולה להיחלץ מכל מצב כאשר היא נתונה בסכנה אפילו כשידיה ורגליה קשורות, לכן היו קושרים חשודות [[העלאה על המוקד|ומעלים אותן על המוקד]]. אם היא הייתה בורחת, היא הייתה מכשפה, אם לא- היא הייתה יוצאת זכאית לאחר שנשרפה למוות. בנוסף לכך יש לציין שנשים נשרפו גם כדי לספק בידור זול לקהל הצופים.
* סימן השטן: חיפוש אחר "פטמה" לא טבעית (לדוגמה יבלת בולטת או שומה), שנחשבה לסימן שהשטן מותיר במכשפות. סימן השטן אינו רגיש לכאב ואינו מדמם, לכן נהוג היה לדקור את גופה של החשודה על מנת לזהותו.
 
עם זאת, הדרך המרכזית היא באמצעות הודאה של הנאשמת. הודאה זו חולצה, לרוב, בעינויים או באיומי עינויים.{{הערה|שם=ben-yehuda|}}. היחס בין סוגי הראיות השונות היה שונה בתקופה ובמקום, והמשמעות המשפטית שונה. מבחן המים הקרים נחשב לעממי, ובחלק מהמקומות נפסל במשפטים רשמיים. סימן השטן נחשב למקצועי יותר, ופותח על ידע מומחים. הוכחה באמצעות וידוי (שכאמור הושג בעינויים) נחשבה להוכחה הרציונלית ביותר, והפכה לכלי הרשמי העיקרי. לפעמים מבחנים אחרים נעשו רק כדי לבסס חשד, והחשודה נשלחה לעינויים על מנת לחלץ הודאה.{{הערה|שם=Pihlajamäki|}}
 
==ציד מכשפות בספרות==