קרב חלקין גול – הבדלי גרסאות

הכוח התוקף בצפון הצליח לחצות את חלקין גול, לכבוש את גבעת ביינצגן, ולאחר מכן להתקדם דרומה לאורך הגדה המערבית של הנהר. אך ז'וקוב, שצפה את האיום, יצא למתקפת נגד בכוח של 450 טנקים ומשוריינים. הכוח הרוסי המשוריין, על אף שלא היה מלווה ביחידות חיל רגלים, התקיף את היפנים משלושה כיוונים וכמעט וכיתר אותם. הכוח היפני שאספקתו הייתה תלויה בגשר אסדות אחד שנמתח אל מעבר לנהר, נאלץ לסגת ב-[[5 ביולי]]. בה בעת כוח המשימה הדרומי חצה את הנהר ב-[[2 ביולי]], והתקדם בלילה על מנת להימנע מאש הארטילריה הסובייטית בעודו חשוף על גדת הנהר הגבוהה. נוצר מגע בין הכוח ובין הכוחות הסובייטים ובקרב שהתפתח איבדו היפנים חצי מכמותמכלי השריוןהרכב המשוריינים שלהם, ולא הצליחו להבקיע דרךאת הכוחותמערך הסובייטיםההגנה הסובייטי בגדה המזרחית של הנהר ולהגיע לגשרליעדם, גשר קוואטמה שהיה מטרת התקיפה. הכוח הדרומי נסוג ב-[[9 ביולי]] לעמדותיו המקוריות, ומפקדו, גנרל יאצוקה, שוחרר מתפקידו.

במהלך השבועיים הבאים המשיכו הצבאות להתכתש בחזית שאורכה ארבעה קילומטרים לאורך הגדה המזרחית של נהר חלקין גול עד למקום בו הוא נשפך אל נהר הולסטן. ז'וקוב,הצדדים שסבלהיריבים מכךסבלו שצבאומבעיות היהלוגיסטיות מאודקשות, רחוקעקב ריחוקם ממקורות האספקה שלהם, יצראך ז'וקוב הצליח לארגן צי של 2,600 משאיות שהביאושהעבירו אספקה לחייליולצבאו, בעוד שהיפניםשלרשות היפנים לא הצליחועמדו לארגןמספיק כוח ממונעמשאיות שיפתורלפתור את בעיות האספקה שלהם. ב-[[23 ביולי]] היפנים תקפו שנית בכוח גדול, ושלחו את הדיוויזיות ה-64 וה-72 כנגד הרוסים המגינים על גשר קוואטמה. הארטילריה היפנית תמכהסייעה בתוקפיםלמתקפה בהפגזה מאסיבית, שכילתה למעלה מחציממחצית ממלאי הפגזים שלשעמד הכוחלרשותה היפני במהלךתוך יומיים בלבדשל לחימה. ההתקפה התקדמה במעט אך לא הצליחה לשבור את קו ההגנה הסובייטי ולהגיע אל הגשר. היפנים שבונסוגו חזרה לעמדותיהם ב-[[25 ביולי]] בשל אבדות כבדות שספגו. עד אזלשלב זה של המערכה ספגו היפנים כ-5,000 אבדות, אך עדיין עמדו לרשותם בגיזרה כ-75,000 אישחיילים, וכמה מאות מטוסים. הקרב נראה כשרויהיה במצבשהקרב שלהגיע למצב שוויוןקיפאון, שאיש מהצדדים לא הצליח לשבור.