הגדודים העבריים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:First judean flag.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה".]]

[[קובץ:John Henry Patterson.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לויטננט קולונל [[ג'ון הנרי פטרסון]], מפקד [[גדוד נהגי הפרדות]] והגדוד ה-38, בצילום מ-1917]]

[[קובץ:Jewish legion hakotel 1917.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918]]

 

==הקמת הגדודים ומטרתם==

מחלוקת זו יצרה קרע בין אלה שתמכו במדינות ההסכמה ובין אלה שתמכו במעצמות המרכז. היהודים הגרמנים במלחמת העולם הראשונה היו פטריוטיים, בעוד שהגדודים היו יוזמה של הבריטים נגד הטורקים, בני בריתם של הגרמנים. משום כך היהודים הגרמניים התנגדו לכך בתקיפות, ו[[חיים ויצמן]] נכנע להם והתנגד לגדודים, בעיקר משום שמי שהגן על היישוב בארץ ישראל היה גנרל גרמני שניהל את הצבאות באזור. היה גם פחד אמיתי שהטורקים יערכו טבח ביהודים אם יחליטו שהיהודים הם גייס חמישי, כפי שעשו בארמנים.

 

[[קובץ:1918 Private BenGurion volunteer in Jewish Legion.jpg|שמאל|220px|ממוזער|בן-גוריון במדי הגדודים העבריים, 1918]]

 

כשהמלחמה פרצה, התכנסה ישיבה של צמרת הגולים של הס"ר, שנחלקו לשמאל וימין. חסידי איליה פונדאמינסקי טענו שהמלחמה תערער את משטר הצאר, ולכן צריך להתגייס ולסייע לבריטים משום שכך תתקרב המהפכה. הייתה גם מגמה נגדית של ויקטור צ'רנוב שהיה יריב לרוטנברג, והתנגד לגישה זו.{{הערה|ראה 'יוזמת פנחס רוטנברג להקמת גדודים עבריים עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה' מאת מתתיהו מינץ, עמוד 184–185, ויקישיתוף}}

 

עולה תהייה מה הניע את רוטנברג שנסע מטעם הס"ר לבירות לונדון וצרפת כדי שילחצו על רוסיה ליתר דמוקרטיזציה, לעסוק בעם היהודי ולנסוע לויצמן. מינץ הבהיר כי מבחינת רוטנברג, אלה לא היו מישורים נפרדים. לפני נסיעתו, רוטנברג לא דיבר ולא חיפש פתרון ל[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]], אלא זו הייתה תוצאה של שיחות רוטנברג עם מנהיגות הס"ר, שאותה הכיר, והיא שלחה אותו לצרפת. מינץ אמנם אינו סבור כי תהליך החזרה של רוטנברג אל העם היהודי היה שקרי, אך מדגיש את ההתאמה בין התנהלותו לאינטרסים של המפלגה ורוסיה. הראיה לשמירת הקשר והעדפת האינטרסים של המפלגה, הייתה השתלבותו המהירה והחלקה של רוטנברג בצמרת השלטון אחרי מהפכת פברואר 1917 בימי [[אלכסנדר קרנסקי]] הסוציאל-רבולוציונר.{{ש}}

גם הס"ר וגם ה[[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|קדטים]] חשבו שמספר היהודים ברוסיה היה גדול מדי, ועדיף שייצאו מרוסיה לפני המהפכה, משום שזה טוב גם ליהודים. הס"ר היו מודעים לאיבת היהודים למשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]] ברוסיה, לצד גאות באהדת היהודים לגרמניה שהעניקה להם חופש וזכויות,{{הערה|יוזמת פנחס רוטנברג להקמת הגדודים העבריים, מינץ, עמוד 182, עמוד 185–186}} ורוטנברג אימץ גישה זו של הס"ר. קידום רעיון הגדודים שיכבשו את הארץ מידי הטורקים, שותפיהם של הגרמנים, שירת את המגמות של המולדת הרוסית, בעלת הברית של צרפת ובריטניה.

גם אם הגדודים לא היו לשון המאזניים מבחינת המערכה הצבאית של בריטניה, הרי שעצם קיומם חשוב בתור הגוף הצבאי ה[[יהודים|יהודי]] הראשון של [[העת החדשה]]. היה זה גוף גלוי, ולא מחתרתי, אשר נשא [[סמל]]ים יהודים ושפתו הייתה [[עברית]]. קיום הגדודים נתן הוכחה לכוחם האפשרי של היהודים והעניק צידוק מוסרי וערכי לדרישה להקים גוף לאומי בארץ ישראל. ניסיון צבאי שנצבר במסגרת הגדודים, כמו רוח ההתנדבות, עבר מאוחר יותר למסגרות המחתרתיות העבריות שפעלו בארץ.

 

 

 

ההתגייסות, השירות והווי חיי הצבא שבמסגרת הגדודים תוארו בשיר "[[אריה, אריה]]".{{ש}}