צירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2, אזור, לעתים, \1תיאור\2, \1היעדר, \1יפהפייה, ממדי
ביטול גרסה 21276007 של Matanyabot (שיחה) - השגיאות מכוונות. "יפייפייה" תקין. נא לאלף את הבוט.
שורה 20:
 
==שימוש באמות קריאה עם צירי==
כללי הכתיב התקניים של האקדמיה ללשון העברית קובעים כתיב אחיד של אמות קריאה בכתיב מנוקד ובכתיב לא מנוקד. בכתיבה בעברית בפועל מתקיימות לעתיםלעיתים קרובות חריגות מכללים אלה.
 
אלא אם כן יש לכך סיבה דקדוקית, צירי באמצע המילה נכתב חסר, למשל במילה זֵר (שבלא ניקוד אפשר לקראה גם "זָר"). הסיבה העיקרית לכתיבת צירי מלא היא שאם הקריאה היא חלק מהשורש או מ[[צורן (בלשנות)|צורן]] שמצטרף למילה.
שורה 43:
* בפעלים בבניין נפעל בזמן עתיד ובציווי, למשל יִגָּרֵר–ייגרר וכן לְהֵעָדֵר–להיעדר, הִכָּנְסוּ–היכנסו.
* בשמות עצם במשקל קִטּוּל, למשל סִפּוּר–סיפור וכן תֵּאוּר–תיאור, פֵּרוּשׁ–פירוש.
בשני המקרים האלה נפוצה גם כתיבת מילים כאלה בלא יו"ד: "להיעדרלהעדר", "הכנסו", "תיאורתאור", "פרוש"; זהו כתיב חסר ולא תקני לפי כללי הכתיב חסר הניקוד, אך אינו שגוי לגמרי.
 
בפעלים בגזרת ל"י היו"ד היא חלק מהשורש וצריכה להיכתב בכתיב מנוקד ולא מנוקד, למשל "הֶעֱלֵיתִי את הקובץ", "העיר נִבְנֵית". כתיבת "העלתי", "נבנת" בלא יו"ד אינה "כתיב חסר", אלא [[שגיאת כתיב]] לכל דבר.
שורה 49:
====חריגות נפוצות מהכללים התקניים לכתיבה ביו"ד לייצוג הצליל {{יפא|/e/}}====
האות יו"ד משמשת בטקסטים לייצוג הצליל {{יפא|/e/}} בניגוד ל[[כללי הכתיב חסר הניקוד]]. מספר דוגמאות בולטות לשימוש כזה:
* הוספת יו"ד לשמות שאין בהם יו"ד בשורש או בתחילית. למשל, במילים מֵמַד, מֵרַב, אֵזוֹר אין צירי מלא ואין סיבה להוסיף יו"ד בכתיב לא מנוקד, ואף־על־פי־כן, הן נכתבות לעתים קרובות "מימד", "מירב", "אזוראיזור". יתרה מזאת, בצורות הנטויות מְמַדִּים, מְרַבּית, שְׂעָרוֹת, אֲזוֹרִים אין בכלל צירי ובכל זאת הן נכתבות לעתים "ממדיםמימדים", "מירבי", "אזוריםאיזורים", כאילו יש בהן צירי (מלא). הוספת יו"ד כזאת איננה תקנית.
* המילים תכף, הפך ותשע נכתבות לעתים "תיכף", "היפך", ו"תישע" (פחות מקובל).
* מרבית המילים במשקל קְטֵלָה, למשל: "שרפה", "גנבה", "אבדה", "אספה"; נכתבות לעתים "שריפה", "גניבה", "אבידה", "אספהאסיפה".
 
===צירי עם אל"ף וה"א===
האות אל"ף משמשת אם קריאה לצירי כאשר באמצע המילה ובסופה כאשר היא חלק מהשורש, למשל מוֹצֵא, קוֹרֵאת.
 
האות ה"א משמשת אם קריאה באמצע המילה לעתים רחוקות בלבד. המקרה הבולט לשימוש בה"א לציון {{יפא|/e/}} באמצע המילה הוא המילה יְפֵהפִיָּה שבה שתי האותיות האחרונות של השורש מוכפלות (כמו במילה "אדמדמה"). היא יכולה להיכתב גם "יפהפייהיפייפייה" או "יפהפייה".
 
כאשר המילה מסתיימת בצליל {{יפא|/e/}} ובאותה ה"א, הניקוד הוא בדרך כלל סגול, למשל בּוֹנֶה. צירי נכתב במקרים הבאים: