הבדלים בין גרסאות בדף "קלוד דביסי"

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (הוספת קישור להקונסרבטוריון של פריז)
בגיל 7, בעת ביקור בבית דודתו בעיר [[קאן]], המליצה הדודה שילמד מוזיקה, ודביסי החל ללמוד לנגן בפסנתר. שנה אחת לאחר מכן נזדמנה אחת מתלמידותיו של [[פרדריק שופן]] להאזין לנגינתו, התלהבה מיכולתו והחליטה לסייע לתלמיד הצעיר בשיעורי המוזיקה. היא אף הפצירה שישלחוהו ל[[הקונסרבטואר של פריז|קונסרבטואר של פריז]], שם החל ללמוד בשנת [[1874]] לימודי נגינה ב[[פסנתר]] אצל [[אנטואן מרמונטל]] וכן [[הרמוניה]] ופיתוח חוש השמיעה. הוא חיבר מנגינות לשיריו של [[תיאודור דה בנביל]], וכשהיה בן 18 זכה בתחרות לקריאת תווים מהירה. כפרס על כך נתקבל כתלמיד [[הלחנה]] בקונסרבטוריון. באותה שנה המליץ אחד ממוריו להפגישו עם [[נדז'דה פון מק]], האלמנה הרוסייה העשירה שהייתה קודם לכן פטרוניתו של [[פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי|צ'ייקובסקי]]. היא הזמינה אותו לשמש מורה לפסנתר לילדיה, ועמה הגיע ל[[שווייץ]], ל[[איטליה]] ול[[רוסיה]].{{הערה|שם=ערך במילון}}
 
בשנת [[1884]] זכה ב"[[פרס רומא]]" מטעם [[הקונסרבטוריון של פריז]]. הפרס זיכה אותו בשלוש שנות השתלמות ב[[רומא]], אולם הוא התגעגע לפריז, ושב אליה עם תום השנה השנייה. בתקופת שהותו באיטליה ביקר את [[ג'וזפה ורדי|ורדי]] באחוזתו ואף פגש ב[[פרנץ ליסט|ליסט]], וכמו צ'ייקובסקי, שנחשף ליצירתו של דביסי, גם הם לא הבינו את מכלול השלמות בעבודותיו של המלחין הצעיר.
 
בפריז החל להלחין והיה גם מורה לפסנתר ו[[מבקר מוזיקה]] בעיתונות של פריז. בגיל 25 יצא לבקר את [[יוהנס ברהמס|ברהמס]] ב[[וינה|ווינה]], שם הלכו יחדיו להתבונן בקבריהם של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] ו[[פרנץ שוברט|שוברט]].