פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
הגהה
'''מים קשים''' הם [[מים]] המכילים [[יון|יוני]] [[סידן]] או יוני [[מגנזיום]] (לעתים גם יוני [[ברזל]] תלת -ערכיים או יוני [[מנגן]]).
 
ב[[תגובה כימית|תגובה]] עם [[סבון]], יוצרים יונים אלה חומרים [[מסיסות|קשי-תמס]] (קשים להמסה במים) השוקעים, כגון הטבעת הנשארת סביב ל[[אמבטיה]] לאחר הרחצה. פעולת הסבון משתפרת ככל שהמים נקיים יותר מיונים אלה ("מים רכים"), כיוון שנוצרים פחות משקעים. פיתוח קבוצת חומרים חדשה בשם "[[דטרגנט]]ים" שיפרה את איכות פעולת הניקוי, כיוון שהדטרגנטים אינם מגיבים עם יוני סידן ומגנזיום, ולפיכך לא יוצרים משקעים. אולם בעיה חדשה נוצרה עם פיתוח הדטרגנטים, שכן הם מהווים מפגע סביבתי מזהם.
 
יוני הסידן אחראים גם להיווצרות ה[[אבנית]] הנוצרת בעת חימום מים קשים, תוצאה של תגובת שיקוע של חומר קשה-תמס נוסף שהוא [[סידן פחמתי]] (גיר). האבנית השוקעת יכולה להוות בעיה חמורה במערכות שבהן זורמים מים חמים כגון צנרת מפעלים, או צנרת ביתית. האבנית הנוצרת שוקעת וסותמת את הצינורות ופוגעת ביעילות התהליכים המסתמכים על המים החמים הזורמים בהם. ניתן להפוך מים קשים ל"מים רכים" על ידי פעולות ל[[ריכוך מים]].
 
דרגות קשיות של מים:
*מים רכים: עד 60 מ"ג סידן לליטר מים
*מים קשים: בין 121 ל-180 מ"ג סידן לליטר מים
*מים קשים מאוד: מעל 181 מ"ג סידן לליטר מים
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מים קשים}}