אהרן אשמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 12:
מחזה ידוע אחר של אשמן הוא "האדמה הזאת", שהוצג בתיאטרון "[[הבימה]]" בשנת [[1942]]. גיבורי המחזה הם מייסדי [[חדרה]] והמחזה מתאר את סבלם בעת הקמת המושבה, ביו היתר בגלל מחלת ה[[מלריה|קדחת]], ואת שמחתם הגדולה על מציאת מים. למחזה נכתב השיר "ושאבתם מים" לפי מילים מהמקורות ולחן מאת [[עמנואל עמירן]].
אשמן ידוע בחיבור [[לברית]] לאופרות{{הערה|{{חרות|ב. ש.|"העטלף" - בכורה באופרה - אמש|1958/10/19|00205}}{{ש}}{{ש}}{{למרחב|צבי סנונית|"לה בוהם" באופרה|1959/11/20|00602}}{{ש}}{{דבר|דנקה הרניש|המחזאי מתרגם הליברטות|1962/08/03|00903}}}} שהוצגו במסגרת [[האופרה הארצישראלית]] ו[[האופרה הישראלית]].{{הערה|{{מעריב|אוליה זילברמן|"לה פריקול" באופרה|1960/03/07|00405}}{{ש}}{{קול העם|א. בני|"שמשון ודלילה" באופרה הישראלית|1961/06/23|00501}}{{ש}}{{מעריב|אוליה זילברמן|"דולי הפנינים" באופרה הישראלית|1969/05/13|02201}}}} בנוסף תרגם מספר [[אורטוריה|אורטוריות]], בהן "[[יהודה המכבי (הנדל)|יהודה המכבי]]" של [[גאורג פרידריך הנדל]].{{הערה|{{מעריב|אוליה זילברמן|"יהודה המכבי" בנעילת הפסטיבאל|1962/09/10|01203}}}} בין תרגומיו "שלטון הכזב" של י. בוייר.
בשנת תרצ"ו-1936 יצא לאור ספרו "חברי", [[ספר לימוד]] ה[[קריאה]] וה[[כתיבה]] לשנת הלימודים הראשונה. הספר שימש כספר הלימוד הבסיסי והנפוץ במערכת החינוך בארץ בשנות הארבעים. הוא הודפס במהדורות רבות כשהאחרונה בהן הייתה ב-1965.
שורה 18:
שיריו מוכרים היטב לשוחרי ה[[זמר עברי|זמר העברי]], בין היתר "שירת הנודד" המוכרת בפתיחה "הי ציוניוני הדרך" למנגינת [[מרדכי זעירא]], (כותרת לתוכנית שירים עבריים ב[[קול ישראל]] בזמנו), "עד אור הבוקר", "איל איל בן קרניים" ועוד. בין שיריו גם שירי ילדים מוכרים, ובהם "חבל, חבל שנפל" ("בפרדס נפל תפוח"),{{הערה|{{עונג שבת||'רוח, רוח, רוח, רוח, בפרדס נפל תפוח': קינה על גלות ישראל?|2017/08|76}}}} וכן שירי חגים, כגון "כד קטן" ו"[[עוגה עוגה]]".
באמצע [[שנות ה-50]] כתב את הלברית לאופרה העברית "אלכסנדרה" של [[מנחם אבידום]]. בפברואר [[1957]] הועלתה ההצגה לראשונה בגרסה קונצרטנטית (ללא תלבושות וללא תפאורה) כיוון ש[[האופרה הישראלית]] לא הופיעה באותה עת.{{הערה|{{דבר||אבותיה של אלכסנדרה מספרים|1957/02/15|01901}}}} באוגוסט [[
זכה בפרס צמח בשנת
היה מראשוני הפעילים באקו"ם, אחד מעמודי התווך שלה ושימש 25 שנים יושב-ראש ההנהלה ולאחר מכן חבר-כבוד עד יום מותו.
שורה 26:
בשנת [[1981]] הוענק לו התואר [[יקיר העיר תל אביב-יפו]].
לאשמן ולאשתו נולדו שלוש בנות: שושנה, קרניה וטלילה. בתו, [[שושנה אשמן-שגב]], נהרגה בתאונת דרכים בדרך לאילת, בסתיו 1965.{{הערה|{{חרות||שושנה שגב וגיורא רוכמן - למנוחות|1965/11/09|00413}}}}
אחיינו [[יעקב אשמן]] שימש כעורך השבועון "[[הארץ שלנו]]". שפרה אשמן נפטרה במרץ 1956.{{הערה|{{למרחב||נפטרה שפרה אשמן|1956/03/09|01008}}}}
| |||