אל-איתיחאד (עיתון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 ב\2\3 \4\5 |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
העיתון יצא לאור לראשונה כשבועון בשנת [[1944]] על ידי [[הליגה לשחרור לאומי]], מפלגה ערבית קומוניסטית שהתפלגה מה[[פק"פ]]. עם האיחוד מחדש והקמת [[מק"י]] הפך לביטאון המפלגה בשפה הערבית. עם הפילוג במק"י ב-1964 העיתון עבר לבעלותה של רק"ח, אשר כיום נקראת מק"י. בעיתון כתבו כמה מהאישים המובילים במק"י וב[[רק"ח]], בהם [[תופיק טובי]], [[אמיל חביבי]] ו[[אמיל תומא]] וכן כותבים יהודים קומוניסטים יוצאי עיראק{{הערה|[[סמי מיכאל]], '''גבולות הרוח''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] 2000}}{{הערה|שם=דןוכבהא|1=[[דן כספי]] ו[[מוסטפא כבהא]], [http://www.itu.org.il/?CategoryID=502&ArticleID=1205 מירושלים הקדושה ועד המעיין] בתוך: פנים- תרבות חברה וחינוך, 2001, גיליון 16- מרץ 01'}}.
בשנת [[1953]] פרסמו העיתון ומקבילו העברי "[[קול העם]]" מאמר בו נכתב שהממשלה מחרחרת מלחמה "ומספסרת בדם הנוער הישראלי". שר הפנים, [[ישראל רוקח]], החליט לסגור את העיתון ל-15 יום{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1953%2F04%2F16&id=Ar00435&sk=AB6669DE י. רוקח סגר את "אל-איתיחאד"], [[על המשמר]], 16 באפריל 1953}}, ובעקבות כך הגישו העיתונים עתירה
בשנת [[1964]] העניקה [[ברית המועצות]] את [[פרס לנין לשלום]] למנהיג [[אלג'יריה]] [[אחמד בן-בלה]]. עם קבלת הפרס קרא בן-בלה להשמדת ישראל, דבר שעורר ויכוח חריף במפלגה הקומוניסטית. ב-20 בספטמבר [[1964]] פרסם מזכ"ל המפלגה [[שמואל מיקוניס]] מאמר בעיתון המפלגה בעברית, "[[קול העם]]", ובו גינה את הענקת הפרס למנהיג ערבי המצהיר בראש חוצות על מחויבותו להשמדת ישראל. סירובו של אל-איתיחאד, עיתון המפלגה בערבית, לפרסם את המאמר העמיק את השסע. בפילוג בתוך המפלגה הקומוניסטית בשנת 1965 העיתון נשאר נאמן לקו של הפלג הפרו-סובייטי של [[רק"ח]], בניגוד לרוב במק"י שאימץ קו ביקורתי יותר כלפי ברית המועצות. מכיוון ש"קול העם" נשאר בידיה של מק"י, ייסדה רק"ח את "[[זו הדרך]]", שהפך לעיתון המקביל בעברית של אל-איתיחאד. עם הפילוג והקמת רק"ח העיתון הפך לדו-שבועון והחל לצאת פעמיים בשבוע, ב-1983 הוא הפך ליומון.
| |||