ריצ'רד בירד – הבדלי גרסאות

בשנים האחרונות של מלחמת העולם הראשונה, נחשף בירד לתחום ה[[תעופה]], נשבה בקסמו, למד לטוס, הוסמך כטייס, ופיתח טכניקות לניווט אווירי בשטחים ללא נקודות ציון, [[אוקיינוס]]ים למשל. הוא הוצב ב[[פנסקולה]] (Pensacola) שב[[פלורידה]], בבית ספר ללימודי תאוריה תעופתיים. לאחר מכן, מיולי 1918 ועד לתום המלחמה, הוא פיקד על כוחות האוויר של הצי ב[[הליפקס (נובה סקוטיה)]], אשר עסקו בסיורים לגילוי צוללות. תוך כדי כך, ב-2 בספטמבר, בירד קודם לדרגת [[לוטננט (צי מלחמתי)|לוטננט]]. לאחר המלחמה [[הצי האמריקני]] יזם מבצע לחצייה אווירית של האוקיינוס האטלנטי. בירד, בשל המומחיות שרכש בתחום הניווט אווירי, נתמנה למתכנן מסלול תעופתם של המטוסים המיועדים למבצע. במאי 1919 יצאו לדרך שלושה מטוסי ים, ואחד מהם גם סיים את הטיסה הטראנס-אטלנטית הראשונה בהיסטוריה (אם כי זו כללה שש חניות), מ[[לונג איילנד]] ל[[פלימות']] שב[[אנגליה]]. בירד התלווה לאחד המטוסים בקטע הדרך הראשון, מלונג איילנד ל[[נובה סקוטיה]]. בשנים 1919 עד 1921 בירד שימש כקצין קישור של הצי בקונגרס האמריקני, וביטא בתפקידו זה, כמיטב יכולתו, את חשיבות כוח האוויר לביטחון הלאומי.