צדק מאחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eranb (שיחה | תרומות)
שורה 9:
צדק מאחה מכיר בכך שהקורבן, משפחתו וחברי הקהילה הינם בעלי אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות{{הערה|1=Eric Luna, ''In Support of Restorative Justice'', in ''Criminal Law Conversations'' (Paul Robinson, Stephen Garvey & Kimberly Ferzan, eds.) (Oxford University Press 2009).}}.
 
בישראל פועלות מספר תוכניות המושתתות על גישת הצדק המאחה. התוכנית הוותיקה והרחבה ביותר היא תוכנית קד"ם לנוער עובר חוק, שמנוהלת על ידי שירות המבחן לנוער ומופעלת על ידי "[[עמותת קד"ם]]- ילדים ונוער". במסגרת התוכנית מופעלים מאות תהליכי קד"ם (קבוצות דיון משפחתיות) בשנה, כחלופה יעילה להליך הפלילי הפורמלי עבור בני נוער מבצעי עבירות. התהליך המותנה בקבלת אחריות על ידי הפוגע וכפוף להסכמת הנפגע.
 
אחת התוכניות הוותיקות להליכי צדק מאחה למבוגרים היא תוכנית צדק מאחה של "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה" [[צדק מאחה?veaction=edit|[1]]]. התוכנית פועלת על פי מודל של היוועדות בה מעורבים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה.  מתוך הנחה שמהמעשה הפלילי מושפעים בנוסף לפוגע ולנפגע גם הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים. התוכנת פועלת בשיתוף עם גורמי החוק השונים.
 
משנת 2004 פועלת בשירות המבחן למבוגרים תוכנית גפ"ן (גישור פוגע נפגע) המקיימת דיאלוגים של צדק מאחה בין עובר חוק לבין נפגע העבירה. ככל תוכניות הצדק המאחה, גם כאן מותנית כניסת הפוגע לתוכנית בקבלת אחריות מצידו, ובהסכמת הנפגע. תוכנית גפ"ן פועלת בתוך ההליך הפלילי, כאשר הסכם איחוי הפגיעות - במידה שנחתם - מוצג בפני השופט בסיום התהליך. השופט בוחר אם לתת להסכם משקל בשיקוליו לגזר הדין ואיזה משקל לתת לו.