פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 16 בתים ,  לפני שנתיים
מ
|יחידה שלטונית שנייה=
}}
'''סלוניקי''' (ב[[יוונית]]: {{שמע|קובץ=Thessaloniki.ogg|תיאור='''Θεσσαλονίκη'''}}, ב[[טורקית]]: '''Selanik''') היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[יוון]] ואחת מ[[עיר נמל|ערי הנמל]] החשובות בה. היא ממוקמת במחוז [[מרכז מקדוניה]] ונקראת באופן לא רשמי "בירת מקדוניה". העיר מונה 322,240 תושבים נכון לשנת [[2011]], ומהווה מרכז תעשייתי ומסחרי,. וכלכלתהכלכלתה מתבססת בעיקר על ה[[נמל]], תעשיות [[נפט]], [[פלדה]], [[טקסטיל]] וכן תעשיות [[חקלאות|חקלאיות]].
 
המבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית הוכרו על ידי [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]]. [[האיחוד האירופי]] בחר בסלוניקי להיות "[[בירת התרבות האירופית]]" לשנת [[1997]].
בסלוניקי, שנקראה בפי היהודים '''שׂאלוניקי''' או '''שׂלוניקא''', התקיימה במשך מאות שנים קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה. לאחר [[גירוש ספרד]] הגיעו אל סלוניקי עשרות אלפי יהודים, שהשתקעו בה והפכו אותה למרכז היהודי ספרדי המפואר והגדול ביותר. בימי [[שבת]] העיר שבתה כמעט כולה, כולל הנמל, בשל הרוב היהודי. משקלה הסגולי הפך אותה בסוף [[המאה ה-18]] לאחת הערים עם הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. שפת ה[[לאדינו]] שהביאו עמם יהודי ספרד פרחה בעיר זו מבחינה שירית ותרבותית. יהודי העיר פיתחו את העיר מבחינת [[מסחר]], [[תעשייה]], [[בנקאות]] וכדומה. בין המאות ה-16 וה-18 הייתה העיר למרכז של תורה ותרבות יהודית. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] פיתחו היהודים את התעשייה והבנקאות במקום. חברת [[כל ישראל חברים]] פתחה בה בתי ספר והופיעו עיתונים יהודיים בלדינו ובצרפתית. נוסדו אגודות להפצת העברית וספרותה והחלו ניצנים של אגודות ציוניות.
 
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] רבים מהיהודים עזבו את העיר הן בשל השריפה הגדולה של שנת [[1917]] אשר שרפהששרפה חלקים רבים מן העיר והותירה יהודים רבים חסרי קורת גג, והן בשל הגירת פליטים יווניים רבים מ[[אנטוליה]] בעקבות הכיבוש ה[[טורקיה|טורקי]]. בקרב הפליטים הללו גדלה תנועה [[אנטישמיות|אנטישמית]] [[פשיזם|פשיסטית]], שחבריה פרעו ביהודים בשנות ה־30 הראשונות ובנוסף נחתו גזרות על תושבי סלוניקי ה[[יהודים]]. באותם ימים עלו כעשרת אלפים יהודים ל[[ארץ ישראל]].
 
באפריל [[1941]] נכבשה סלוניקי על ידי [[גרמניה הנאצית]] ושישים וחמישה אלף היהודים שבה עברו השפלות והתעללויות, דירות של יהודים הופקעו, בית החולים היהודי הופקעהוחרם לשימוש הצבא הגרמני, עיתונים יהודיים נסגרו ומנגד הופיעו עיתונים אנטישמיים. ספרים יהודיים הוחרמו ונשלחו ל[[פרנקפורט]], שם הקימו ה[[נאצים]] [[הספרייה לחקר היהדות|ספרייה לחקר היהדות]]. בית העלמין היהודי העתיק חולל. במשך השנה הבאה לא הותקפו היהודים, למעט מקרים אחדים. בדצמבר הוקם ה[[יודנרט]] ובראשו הרב [[צבי קורץ]] השנוי במחלוקת. בפברואר החלו המשלוחים היהודיים ל[[אושוויץ]]. בנוסף נשלחו יהודים בעלי אזרחות ספרדית או פורטוגזית, וגם יהודים "מיוחסים" (לגרמנים) למחנה [[ברגן-בלזן]]. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים.
 
מהקהילה הגדולה המפוארת והמבוססת כמעט שלא נותר שריד. 96% מיהודי קהילת סלוניקי, כחמישים אלף קרבנות, נספו ב[[השואה|שואה]]. הקהילה שנותרה היא קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-[[27 בינואר]] כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה. בנוסף, בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקרבנות.