מצודות טיגארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להסכמי אוסלו
שורה 62:
בתקופת [[פעולות התגמול]], בשנים [[1955]] ו-[[1956]], כוונו אחדות מן הפעולות נגד בסיסים [[מצרים|מצריים]] ו[[ירדן|ירדניים]] ששכנו במצודות טגארט, הידועות שבהן הן הפשיטה על משטרת [[חאן יונס]], "[[מבצע אלקיים]]", שנערך ב-[[30 באוגוסט]] 1955, ופעולת התגמול הגדולה מכולן נגד משטרת [[קלקיליה]], "[[מבצע שומרון]]", שנערך ב-[[10 באוקטובר]] 1956.
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] וכיבוש [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]] על ידי צה"ל, עברו התחנות שבשטחים אלה לידי השלטון הצבאי הישראלי. מצודות טגארט בערים הפכו למטות הממשל הצבאי בנפות השונות, ואחרות שימשו כמחנות ליחידות צה"ל, מתקני אימונים או מתקני כליאה. לאחר [[הסכמי אוסלו]] נמסרו מרבית בנייני הממשל והמתקנים לידי [[הרשות הפלסטינית]], שהמשיכה להפעילם כמרכזי שלטון, בסיסי משטרה ומתקני כליאה וחקירה. מרכז השלטון של הרשות הפלסטינית מוקם ב[[רמאללה]] בקומפלקס של מבנים שנבנה על יסוד מצודת טגארט שהורחבה, ונודע בשם "[[המוקטעה]]". שם היה מקום מושבו של [[יאסר ערפאת]], עליו הוטל מצור בעת [[מבצע חומת מגן]] ב-[[2002]].
 
בית הכלא המרכזי של הרשות הפלסטינית הוקם בבניין משטרת [[יריחו]], תחנת משטרה אופיינית למצודות טגארט.