סקרנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
עיצוב, עריכה |
||
שורה 21:
==סקרנות בחינוך ולמידה==
[[קובץ:Baby look at horses.jpg|ממוזער|250px|להורים יש השפעה על התפתחות הסקרנות של ילדם]]
בתחום ה[[חינוך]] הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד{{הערה|שם=Katuk|Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.}}. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.
שורה 29 ⟵ 27:
עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה{{הערה|שם=לדעת}}.
עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר ב[[הורות|הורים]] ולאחר מכן בגגנות [[מורה|והמורים]]. כאשר מטילים על הילד לעסוק במה שאינו מעניין אותו הוא
היבט נוסף הוא שבעוד שהסקרנות יכולה להוביל ל[[הישגים אקדמיים]] גבוהים, הביטוי ה[[התנהגות]]י שלה ב[[כיתה (בית ספר)|כיתה]] עשויה להתקבל בהתנגדות מצד המורים. זאת משום שבמקרים רבים הסקרנות גורמת לכך שאותו תלמיד אשר יגיש עבודה מבריקה, יהיה גם זה שישאל הרבה שאלות מטרידות ומאתגרות במהלך ה[[שיעור]]{{הערה|שם=המוח הרעב}}.
שורה 41 ⟵ 39:
==סקרנות בעולם החי==
[[קובץ:
כאמור, הסקרנות היא תופעה אוניברסלית הן בקרב בני האדם האדם והן בקרב בעלי חיים אחרים{{הערה|שם=גובנוביק|Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.}}.
לחלק ניכר של ה[[יונקים]] יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי [[חוש|החושים]].
| |||