חברת הלומדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
מ ←רקע היסטורי: קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
==רקע היסטורי==
בכל [[ההיסטוריה של העם היהודי]] רוב העם עסק בפרנסה ורק מיעוט ממנו עסק בלימוד. בייחוד כאשר היהודים פוזרו בתפוצות השונות שבהן הם לא קיבלו תמיכה ממשלתית ללימוד תורה, כך שלא הייתה ברירה אלא להתפרנס. פרופ' [[שלמה נאה]] גורס כי גם כאשר מוזכרים במקורות התלמודיים לומדי תורה, אין הכוונה לאנשים שאינם עובדים כלל, אלא לשילוב בין תורה לעבודה.{{הערה|'''החברה בישראל ו"חברת הלומדים" - רב שיח''', אתר מכון שלום הרטמן.}}
בסוף [[המאה ה-18]] החל לגדול היישוב היהודי-אשכנזי בירושלים - [[היישוב הישן]]. קהילה זו הקימה את מוסד ה[[כולל אברכים|כולל]] ששימש כצומת להעברת כספי תרומות להחזקת המשפחות היהודיות ביישוב הישן, שהתעקשו שלא ללמוד מקצועות ולהתפרנס באופן עצמאי וחופשי.{{הערה|שפיגל, עמ' 35-37.}} עם זאת, בתקופה ההיא זו הייתה קהילה ירושלמית קטנה ובעלת השפעה מצומצמת, ורק לאחר הקמת מדינת ישראל ועליית יהודי אירופה, החברה החרדית כולה אימצה את הקו האידאולוגי הזה. עמדתם של [[נטורי קרתא]], בני [[היישוב הישן]] ב[[ירושלים]], כלפי החרדים [[אגודת ישראל|האגודאים]] הייתה שלילית: {{ציטוטון|היהודים החרדים... אינם מדקדקים על בניהם שיהיו לומדי תורה... כשמתחיל הבן לדבר שוקדים לחפש תכלית עבורו. אם עורך דין או מהנדס או סוחר או בעל מקצוע...}}{{הערה|ביטאון [[נטורי קרתא]] '''אום אני חומה''', 8.5.1952.}}
| |||