שמא פרידמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעות הקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
נולד ב[[פילדלפיה]] ב[[ארצות הברית]] להורים ממשפחות שהיגרו מ[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. הוא גדל בסביבה של מהגרים יהודים, שהיו עסוקים בהישרדות כלכלית, והמסורת היהודית הייתה רחוקה מהם. בהיותו כבן שמונה ראה לראשונה ספר עם אותיות [[עברית|עבריות]]. משהצטרפה משפחתו לבית כנסת לשם הכנתו לטקס [[בר מצווה|בר המצווה]] היא שפתחה לו את הדלת למסורת היהודית. את שיעוריו הראשונים קיבל שמא בבית כנסת זה, במקרא, ובעברית. בגיל שש עשרה הוא החל בלימודי תלמוד מסודרים אצל מורים שונים. שנים אחדות למד ב[[אוניברסיטת פנסילבניה]] ובמקביל במכללת גרץ היהודית. משני המוסדות הוא קיבל תואר ראשון בשנת [[תשי"ח]]. ולאחר מכן עבר ל[[בית המדרש לרבנים באמריקה|בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS)]] של הזרם היהודי ה[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבי]]. בשנת [[1964]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בבית המדרש לרבנים ושם גם הוכתר בשנת 1967 בתואר [[דוקטור]] על עבודתו "פירוש רבנו [[יהונתן מלוניל]] על מסכת [[בבא קמא]]". מרבותיו שהשפיעו על דרכו היו [[שאול ליברמן]], שפרידמן רואה בו את רבו המובהק, ו[[חיים זלמן דימיטרובסקי]].
פרידמן פרסם מאמרים רבים וספרים אחדים, רובם בחקר התלמוד וב[[פילולוגיה]] וחלקם ב[[בלשנות]] [[עברית]] ו[[ארמית]]. כמה ממחקריו היו לאבני דרך בחקר התלמוד. בין השאר התווה פרידמן את הדרך להפרדה שיטתית בין מרכיביה השונים של הסוגיה התלמודית. כמו כן, בכמה מאמרים ובספר שעסקו ביחסי ה[[משנה]] וה[[תוספתא]], טען פרידמן שלעתים קרובות מייצגת התוספתא שלב קדום יותר מן המשנה ("תוספתא עתיקתא"), בניגוד להנחה שרווחה בעבר לפיה התוספתא היא תוספת למשנה ומאוחרת לה. במחקרים אחרים התייחס פרידמן ל[[ברייתא|ברייתות]] שבתלמוד הבבלי, וטען שלעתים קרובות מקורן של הברייתות הללו הוא החומר התנאי המוכר לנו (כגון התוספתא), אך הן אינן מצוטטות באופן מילולי אלא מופיעות באופן מעובד.
בנוסף למפעלו המחקרי, פרידמן יזם והקים כמה גופים וארגונים העוסקים בחקר התלמוד ובפיתוח כלים בתחום הזה. בשנת 1985 הקים
פרידמן הקים גם את [[האיגוד לפרשנות התלמוד]], והוא משמש כיושב הראש של האיגוד. מיזם ששם לו למטרה לפרסם פירושים על דרך המחקר לתלמוד הבבלי. למיזם זה שותפים כמה חוקרים העובדים על כתיבת פירושים לפרקים בתלמוד. פרידמן הוא גם המייסד והעורך הראשי של כתב העת המקוון "אוקימתא", העוסק בספרות חז"ל והספרות הרבנית.
[http://www.pais.co.il/News/Pages/15032011.aspx הוכרזו הזוכים לפרסי מדעים ומחקר ע"ש לנדאו], אתר [[מפעל הפיס]], 15 במרץ 2011}} בשנת תשע"ד ([[2014]]) זכה פרידמן ב[[פרס ישראל]] לחקר התלמוד.{{הערה|1= [http://www.srugim.co.il/66584-%D7%97%D7%AA%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%A9%D7%9E?di=1 חתן פרס ישראל בתחום חקר התלמוד: פרופ' שמא פרידמן], אתר סרוגים, 19 בינואר 2014}}
נשוי לרחל, אב לארבעה וסב לעשרה. אחיו הוא חוקר הגניזה הקהירית [[מרדכי עקיבא פרידמן]].
==מפרסומיו==
ספרים:
* '''תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין – כרך הפירושים''', ירושלים תשנ"א; '''כרך הנוסח עם מבוא כללי''', ירושלים תשנ"ז
*
* '''סוגיות בחקר התלמוד הבבלי''', ניו יורק וירושלים תש"ע (הספר הוא אסופה ממאמריו על התלמוד הבבלי)
* מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, ירושלים תשע"ד.▼
* '''לתורתם של תנאים''', ירושלים תשע"ג (הספר הוא אסופה ממאמריו על ספרות התנאים)
מאמרים:
שורה 32 ⟵ 30:
* [https://www.academia.edu/21952122/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A3_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%90 "פרק האשה רבה בבבלי, בצירוף מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא"], '''מחקרים ומקורות: מאסף למדעי היהדות''', ניו-יורק: תשל"ח, עמ' 441-275.
* "[https://www.academia.edu/13205582/31._%D7%9C%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%9E_%D7%98_%D7%A2%D7%9E_46-1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0_%D7%92_%D7%A2%D7%9E_164-119_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A2%D7%9E_432-389_ לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי"], '''ספר הזיכרון לרבי [[שאול ליברמן]]''', תדפיס, ירושלים: תשמ"ט, עמ' 46-1.
מאגרים מקוונים
* [http://www.lieberman-institute.com/ '''מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי''']
* '''[http://lieberman-index.org/ מפתח המקורות לספרות חז"ל]'''
*
==קישורים חיצוניים==
| |||