תבאי (מצרים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לצי סוחר |
||
שורה 30:
העיר בגדה המזרחית של הנילוס כללה את [[לוקסור]] ואת [[כרנך]], שבהם שכנו בעיקר ה[[מקדש]]ים ובנייני השלטון. בחלק זה נמצאו המקדשים הגדולים של האל [[אמון (אל)|אמון]], אשתו [[מות (אלה)|מות']] ובנם [[ח'נום]], אשר כונו "השלישייה מתבאי". בגדה המערבית שכנו ה[[נקרופוליס]] (עיר המתים) המלכותית, [[ארמון|הארמונות]], משכנות [[כוהן|כוהנים]], חיילים, [[אומן|אומנים]] ופועלים ששירתו את המלכים.
תקופת הזוהר של תבאי הייתה בתקופת הממלכה החדשה בימי השושלת ה-18. כתוצאה מהמלחמות של [[תחותמס השלישי]] ו[[אמנחותפ השלישי]] זרם לעיר שלל רב ונבנו בה מקדשי ענק וארמונות. המלכה [[חתשפסות]] בנתה [[צי סוחר]] שסחר בין תבאי, ערים על חוף [[הים האדום]] ו[[אילת]]. הסוחרים ייבאו לתבאי [[לבונה]], [[מור (עץ)|מור]], [[ביטומן]], אריגי [[פשתן]], שמן [[ערער]] וקמעות [[נחושת]] לתעשיית ה[[קבורה]] ב[[כרנך]].
בתקופת [[אחנתון]] ירדה העיר מגדולה כאשר הבירה עברה ל[[אחתאתון]]. לאחר 20 שנה החזיר [[תות ענח' אמון]] את הבירה לתבאי. גם בתקופת השושלת ה-19 הייתה תבאי עיר פורחת. [[רעמסס השני]], שמלך ב[[המאה ה-13 לפנה"ס|מאה ה-13 לפנה"ס]], העביר את הבירה לעיר [[פי-רעמסס]] שבאזור ה[[דלתה]] של ה[[נילוס]]. יורשיו מיעטו לבנות בתבאי, אבל היא המשיכה לשמש כמקום קבורה למלכי מצרים.
| |||