מעגל קרבס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 81:
בשלב השלישי מתרחשת דה קרבוקסילציה חמצונית של איזוציטראט, וקבלת התוצר [[אלפא קטוגלוטראט]] דרך תוצר הביניים [[אוקסלוסוקצינאט]]. התגובה מקוטלזת על ידי האנזים [[איזוציטראט דהידרוגנאז]], ובמהלך התגובה משתחררת מולקולת ה[[פחמן דו חמצני]] הראשונה במעגל.
[[קובץ:IDHcatalyticmechanism.jpg|250px|ימין|ממוזער|240px|]]
שלב זה מורכב מ-2 שלבי ביניים: בראשון מתרחש חמצון של איזוציטראט ([[כוהל שניוני]]) לאוקסלוסוקצינאט ([[קטון]]), ובשני מתרחשת דה-קרבוקסילציה של קבוצת הבטא-קרבוקסיל ויצירת אלפא-קטוגלוטראט.
האנזים איזוציטראט דהידרוגנאז מורכב מ-3 תתי יחידות ודורש לפעילותו יון מגנזיום דו ערכי (Mg<sup>2+</sup>) או יון מנגן דו ערכי (Mn<sup>2+</sup>) באתר הפעיל.
שלבי הריאקציה:
# חמצון האיזוציטראט ([[כוהל שניוני]]) לאוקסלוסוקצינאט ([[קטון]]): קבוצת האלכוהול שעל פחמן אלפא (C#2) עוברת דה-פרוטונוציה, כך שנוצר במקומו [[קטון]] ונפלט [[הידריד]]; ה[[קופקטור]] <sup>+</sup>NAD/<sup>+</sup>NADP משמש כנשא אלקטרונים וקולט את ההידריד. החמצון של פחמן אלפא דרוש לריאקציה, מאחר והוא מאפשר
# דה-קרקבוקסילציה של אוקסלוסוקצינאט: החמצן שקשור לקבוצת הקרבוניל מותקף על ידי שייר [[טירוזין]] ועובר דה-פרוטונציה, וגורם לשחרור פחמן דו חמצני מפחמן בטא (C#3) כקבוצה עוזבת. האלקטרונים נעים לעבר פחמן אלפא, יוצרים קשר כפול בין פחמנים אלפא ובטא ומפרקים את הקשר הכפול של הקרבוניל; משם נעים לאטום החמצן של קבוצת הקטון (החמצן הקשור לפחמן אלפא) וטוענים אותו מטען שלילי. זוג האלקטרונים הבלתי קושרים שעל פחמן אלפא אוסף מימן משייר ליזין סמוך.
# שייר ליזין מתקיף את אטום החמצן הקשור לפחמן אלפא וגורם לדה-פרוטונציה שלו, כך שזוג האלקטרונים הבלתי קושרים שלו יוצר שוב קשר כפול קטוני, ושוברים את הקשר הכפול שבין פחמנים אלפא לבטא. זוג האלקטרונים הבלתי קושרים שהרכיב את הקשר הזה תוקף שייר ליזין, וגורם לקשירת אטום מימן לפחמן בטא.
==חשיבות קלינית==
| |||