האדם הניאנדרטלי – הבדלי גרסאות

החל מתקופה של כ-28 אלף שנה לפני זמננו לכל המאוחר, אין מוצאים עוד שלדים ניאנדרטלים או את שרידי התרבות המוסטרית האופיינית להם, אלא רק שלדים של בני-אדם מודרניים אנטומית עם תרבויות חומריות מתקדמות של התקופה הפלאוליתית העליונה. לפי הידוע כיום, הניאנדרטלים היו בני-האדם הקדמונים הבלתי-מודרניים האחרונים שנכחדו בעולם. בשנת 2004 אמנם ערערו חוקרים על מעמד זה כאשר תיארכו את האוכלוסייה המסווגת כ[[הומו פלורסיינסיס]] באי [[פלורס (אינדונזיה)|פלורס]] שב[[אינדונזיה]] לתקופה של עד כ-13 אלף שנה לפני זמננו בלבד, אך בשנת 2016 תוקן תארוך זה לתקופה של 50 אלף שנה לכל המאוחר.

 

 

אחת הבעיות בהתחקות אחר סיבות ההכחדה נובעת מקשיים בתיארוך המדויק של הממצאים הארכאולוגים, משום שהשיטה ה[[תיארוך רדיומטרי|רדיומטרית]] באמצעות '''[[תיארוך פחמן-14|פחמן-14]]''', אחת משיטות התיארוך העיקריות בשימוש, הותאמה רק לאחרונה לתיארוך תקופות עתיקות מכ-20 אלף שנה לפני זמננו. [[זמן מחצית החיים]] של פחמן-14 הוא 5,730 שנה בלבד, ופירושו שבשכבות עתיקות מכך בהרבה נותרים ריכוזים זעירים מאוד שלו בממצאים הארכאולוגים, שקשה למדדם במדויק. שכבות כאלו עלולות "להזדהם" בפחמן-14 החודר משכבות עליונות וחדשות יותר, והשגיאה הנגרמת מחמירה בריכוזים נמוכים מאוד. לכן התיארוך של אתרים ניאנדרטלים רבים באירופה נבדק שוב ושוב בשנים האחרונות, ותכופות מתוקן לתאריכים עתיקים יותר בכמה אלפי שנים. כתוצאה מכך נראה כיום שהכחדת הניאנדרטלים הייתה מעט קדומה ממה שסברו בעבר, ונמשכה זמן קצר יותר{{

'''Trends in Ecology & Evolution'''. Vol. 22(4), pp. 213-222; doi:10.1016/j.tree.2007.02.001

}}. יש חוקרים הסוברים שהאוכלוסייה הניאנדרטלית עמדה תמיד על סף הכחדה, עקב קטנותה, ההומוגניות הגנטית שלה ותנאי המחיה הקשים בתקופת הקרח. ואולם השערות כאלו מתקשות להסביר מדוע בני-האדם מודרניים אנטומית הצליחו לשרוד באותה תקופה ממש, ואף התפשטו לכל רחבי אירופה ושאר העולם.

# '''תחרות בלתי-ישירה''' - לפי השערות כאלו היו לבני-אדם מודרניים יתרונות כלשהם על הניאנדרטלים, אשר איפשרו להם לשרוד ולהתרבות במספרים גדולים יותר, ולהקדים את הניאנדרטלים בתחרות על משאבים מוגבלים כמו מזון. בין היתרונות שהוצעו היו שימוש בשפה סימבולית מתקדמת, וטכנולוגיות כמו ציד באמצעות חניתות מוטלות מרחוק ותעשיית כלי אבן ועצם מתקדמת יותר{{הערה|שם=שייה2010}}. ליתרונות כאלו היו עשויות להיות סיבות גנטיות כמו גם סיבות תרבותיות שונות, אך אם הסיבות היו תרבותיות בלבד קשה להסביר מדוע במשך תקופת זמן של אלפי שנים לא אימצו לפחות חלק מהניאנדרטלים את התרבות העדיפה של מתחריהם. לכן תסריטים מקבוצות 3 ו-4 בדרך-כלל מועדפים על חוקרים הסוברים שבני-אדם מודרניים נהנו מיתרון אבולוציוני מולד כלשהו על הניאנדרטלים.

# '''השמדה פעילה''' - על פי השערות אלו בני-האדם המודרניים ניצלו את יתרונותיהם על מנת להשמיד בפועל את הניאנדרטלים. השמדה כזו לא הייתה חייבת להיות תוצאת רצח-עם מאורגן וגלובלי - תסריט חלופי מאפשר עימותים אלימים נפוצים בין שבטים וקהיליות שכנות ללא "אפליה", אלא שהקהיליות הניאנדרטליות נטו יותר סטטיסטית לנחול תבוסה. חוקרים רבים סולדים מתסריטי ההשמדה, מסיבות מדעיות כמו גם רגשיות, ועם זאת חוקרים אחרים מצביעים על סבירותם, לאור מקרים מתועדים רבים בהיסטוריה האנושית שבהם אוכלוסיות ועמים הושמדו על ידי אוכלוסיות פולשות אלימות יותר, או בעלות טכנולוגיה מתקדמת יותר.

[[קובץ:ADurerWoodwoses1499.jpg|ממוזער|200px|שמאל|אנשי פרא שעירים אוחזים אלות בציור [[הרלדי]] של [[אלברכט דירר]] משנת 1499]]

{{חלונית2|ניקוד=כן|תוכן="שני אנשי מלחמה היו ערים על משמרתם. האחד ישב על ערמת העצים היבשים שהוכנו למדורה, כתפיו עטופות פרוות תיש, וידו על הכידון שלפניו. ברק נחושת האיר את פניו שהיו מכוסות, עד גבות עיניו, שער הדומה לשער השועל. עורו השעיר הזכיר את עור האייל ופיו שילח זרבובית שפתיים ארוכה מתחת לחוטם שרוע בעל נחיריים עגולים. הוא שמט זרועותיו הארוכות כזרועות איש היער, ואילו את רגליו קיפל תחתיו, והן קצרות, עבות ועקומות."|מקור=מתוך "המלחמה לאש" (1911)}}

 

 

לארכיטיפ איש המערות יש לפחות שני מקורות: בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כאשר מדע הפלאואנתרופולוגיה וחקר האבולוציה של האדם עדיין היו בחיתוליהם, היו חוקרים כמו גם חובבים ואמנים שביקשו לראות את האדם הניאנדרטלי כאבי האדם המודרני, ולכן שחזרו אותו עם מאפיינים קופיים כמו גוף שעיר ויציבה כפופה. במידה רבה אשם בכך השחזור השגוי של "האיש הזקן מלה שאפל", שלד הניאנדרטל השלם יחסית הראשון שהתגלה, אשר השתייך לפרט קשיש מאוד ונכה. אך האנתרופולגית ג'ודית ברמן עמדה על כך שרבים מן המאפיינים הארכיטיפיים של "איש המערות" הועתקו ישירות על ידי אמנים וסופרים מארכיטיפ שקדם בהרבה לתגליות המדעיות: "אדם הפרא" (אנגלית: wild man, גרמנית: wildermann) או "אדם היער" (sylvan man), יצור [[מיתוס|מיתולוגי]] בפולקלור של עמים אירופים, אשר תואר בדרך-כלל כבעל גוף שעיר, שער ראש וזקן פרועים, לבוש פרווה וחמוש באלת עץ{{