מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום – הבדלי גרסאות

ספרם של ביכלר וניצן, בגרסתו העברית, בגרסתו האנגלית ובמגוון מאמרים שכתבו השניים בשנים שלאחר מכן, עורר הדים נרחבים וזכה לתגובות נלהבות אצל קהל מתעניינים,{{הערה|שתי דוגמאות לדיון ער ניתן למצוא במאמריהם של ביכלר וניצן [http://www.haayal.co.il/story_2192 כאן] ו[http://www.haayal.co.il/story_2258 כאן], שגררו אחריהם שובל של כארבעת אלפים תגובות ממאות קוראים.}} במיוחד בקרב השמאל ה[[פוסט-ציונות|פוסט-ציוני]]. [[ברוך קימרלינג]], פרופסור ל[[סוציולוגיה]] מאוניברסיטת חיפה, לדוגמה, סבר כי הספר הוא "תרומה חשובה למחקר הביקורתי הצומח על היבטים שונים בחברה הישראלית" ואחד המעניינים אותם קרא בעשור האחרון, אך ציין כי ההתעלמות מהיבטים הקשורים ב[[תרבות פוליטית|תרבות הפוליטית]] והחברתית ומחשיבות הסוגיות הטריטוריאלית, גורמים לכך ש"המסגרת התאורטית של הספר סובלת מכוח הסברי חלקי מאוד, וכוח חיזוי פחוּת אף יותר".{{הערה|1=Kimmerling, Baruch. (2004). ''[[Journal of Palestine Studies]]''. Vol. 33. No. 2. pp. 119-122. גרסה מקוונת [http://bnarchives.yorku.ca/114/ כאן]. ביכלר וניצן הגיבו במכתב לעורך, אותו ניתן לקרוא [http://bnarchives.yorku.ca/114/02/0401100BN_We_said_it_all_along.pdf כאן]}} ארז צפדיה, מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, סבר כי מדובר ב"אחד הספרים החשובים ביותר על [[כלכלה פוליטית]]," והסתייג בעיקר מראיית הכוח כ"משאב מונופוליסטי בידי המעמד השליט" של הכותבים.{{הערה|1=Tzfadia, Erez. (2004). ''Antipode''. Vol. 36. No. 1. January. pp. 170-173. גרסה מקוונת [http://bnarchives.yorku.ca/105/01/040101_Tzfadia_Review_of_GPEofISR.pdf כאן, עמ' 171-173]}} חנה שטרמן, מנהלת המחלקה ללימודים עבריים ויהודיים בלובליאנה, סבורה כי "אף שהתזה [של הכותבים] עשויה במבט ראשון לעורר תמונות עכורות בנוסח אלו המופצות על ידי [[תיאורית קשר|תאוריות קשר]] למיניהן, ניצן וביכלר מספקים תיאור רציני ומתועד טוב מכדי שנחשוש מכך."{{הערה|1=Starman, Hannah. (2004). ''Millennium''. Vol. 32. No. 3. May. pp. 707-709. ר' גרסה מקוונת [http://bnarchives.yorku.ca/100/01/040400_Starman_Review_of_GPEofISR.pdf כאן]. שטרמן כותבת על הספר בגרסתו האנגלית, משנת 2002.}} ברוח דומה, ג'ורדן ברנן, סבור כי חלק מטענותיהם של ביכלר וניצן עשוי להשמע "מופרך ואף נגוע בתפישות של תאוריות קשר... ותפישת הכוח האמורפית שלהם תעורר פקפוקים אצל קוראים שמרנים וליברלים כאחד... אך אין ספק במידת רצינותם, היקף מאמציהם או שאיפותיהם."{{הערה|Brennan, Jordan. (2009). ''Canadian Journal of Political Science''. Vol. 42. No. 4. December. pp. 1057-1058, גרסה מקוונת [http://bnarchives.yorku.ca/275/02/20091200_brennan_review_of_capital_as_power.pdf כאן]}}