שלמה לויזון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעיקר ע"פ קלוזנר |
הוספות קלות |
||
שורה 3:
==קורות חייו==
שלמה בן יהודה ליב לוי מוהר נולד בעיירה מוהר (Mór) שב[[הונגריה]], ולימים בחר לעצמו את שם המשפחה לויזון (Löwisohn) על שם אביו. לצד החינוך היהודי הרגיל ב[[תורה]] וב[[תלמוד]] למד גם את שאר ספרי ה[[מקרא]], ושלא כמקובל זכה גם לחינוך אירופי
בשל מצוקה כספית בא ב-1809 ל[[פראג]] והחל ללמוד ב[[ישיבת פראג]]. בפראג התיידד עם ההומוריסטן [[מוריץ ספיר]] ועם האחים המשכילים [[ברוך ייטלס]] ו[[יהודה ייטלס]], והתקרב לחוג המשכילים של פראג. בשלב מסוים עזב את הישיבה והחל ללמוד באוניברסיטה של פראג, ובה למד [[סורית]], [[יוונית]] ו[[אנגלית]]. בפראג גם הדפיס את ספריו הראשונים, "שיחה בעולם הנשמות" ו"בית האוסף".
ב-1815 בא ל[[וינה]] לשמש שם כ[[מגיה]] בבית הדפוס של [[אנטון שמיד]], שבו עבדו באותה תקופה משכילים רבים ובהם [[שמואל רומאנלי]], [[יהודה ליב בן-זאב]] ו[[שמשון בלוך]]. בווינה הוציא לאור את ספריו "מליצת ישורון", "מחקרי ארץ" וספרים אחרים.
ב-1820, בעקבות לחצים מכיוונים שונים, לרבות פרשת אהבה נכזבת, לקה בנפשו, ואולי מדובר בהחמרה במחלת נפש שממנה סבל כל חייו. הוא חזר לעיר הולדתו ושם נפטר ב-1821, בן 32 בלבד.
==ספריו==
שורה 15:
*'''שיחה בעולם הנשמות''' (פראג תקע"א, 1811). שיחה דמיונית בין המדקדק הימיביניימי [[רד"ק]] ובין המדקדק איש השכלת ברלין [[יואל ברי"ל]] על ענייני דקדוק ומליצה עברית.
*'''בית האוסף''' (פראג תקע"ב, 1812). על הדקדוק והמילון של [[לשון חז"ל]], מתוך הנחה שהייתה לשון מלאכותית ולא מדוברת. נדפס גם כמבוא למשנה במהדורת המשנה שהדפיס אנטון שמיד.
*'''מליצת ישורון''' (במקור: '''ישרון'''; וינה, 1816 ובמהדורות נוספות, האחרונה רמת גן, 1988). ספרו החשוב והמפורסם ביותר, עוסק ב[[אסתטיקה]] של המקרא ושל השירה העברית. בתחילה מבוא שירי-מליצי
*'''מחקרי ארץ''' (וינה, 1819). מחקר מודרני וסקירה של מקומות המופיעים ב[[מקרא]], החיבור העברי הראשון העוסק ב[[גאוגרפיה מקראית]]. תורגם לגרמנית ב-1821. [[יעקב קפלן]] הוציא בווילנה (1839) עיבוד שלו בשם "ארץ קדומים" עם מבוא של [[מרדכי אהרון גינצבורג]], שהשפיע כנראה על הרומנים המקראיים של [[אברהם מאפו]].
*ביאורים ותרגומים של קינות ופיוטים.
שורה 22:
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הספרות העברית החדשה''', כרך א, ירושלים תשי"ב, עמ' 261 - 274
*ראובן מיכאל, '''שלמה לויזון - משורר, בלשן, חוקר, מבחר מכתביו''', עם מבוא, ירושלים תשמ"ד
*טובה כהן, '''מליצת ישרון לשלמה לויזון: היצירה ויוצרה''', אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ט 1988
|