מדינת אורנג' החופשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לCambridge University Press
שורה 69:
עם התפקרותה של הרפובליקה הפדרלית שהקים פוטכיטר, וכשהוא מנצל את שהייתו של פוטכיטר בצפון הרחוק, החליט מנהיגה לשעבר של [[רפובליקת נטאליה]], [[אנדריאס פרטוריוס]], אשר מעמדו נפגע עקב כישלון הרפובליקה קצרת הימים שהנהיג, לנצל את ההזדמנות ולנסות לחזור למרכז הבמה. הוא הגיע לויינבורג ופוצ'פסטרום בינואר [[1848]], והתקבל שם באהדה רבה. פרטוריוס קיווה כי כעת תהיה לו הזדמנות להצליח במקום שפוטכיטר כשל - לבסס עצמאות אפריאקנרית בפנים יבשת אפריקה. מספר שבועות לאחר מכן, ב-[[3 בפברואר]], הכריז מושל [[מושבת הכף]] על כל האזור שבין [[נהר הוואל]] ל[[נהר האורנג']] כשטח צבאי בריטי (Orange River Sovereignty). עבור האפריקאנרים היה זה סימן למלחמה. לאחר שמנקודת מבטם בריטניה אילצה אותם לעזוב את מושבת הכף, ואחר כך עשתה את אותו הדבר בנטאל, הם סירבו להעלות בדעתם שייאלצו לעשות זאת בשלישית. פרטוריוס הגיב להצהרה הבריטית במהירות, על ידי הכרזה על "מלחמת חופש" נגד האימפריה הבריטית. הוא קיבץ סביבו צבא של כאלף לוחמים ויצא דרומה אל עבר [[בלומפונטיין]], שהייתה אז לא יותר ממבצר בריטי. לאחר שבתחילה היה נראה שידו של פרטוריוס על העליונה, צבאו הובס לבסוף. מייד לאחר ההפסד, פרטוריוס וניצולי הקרב נסגו צפונה אל מעבר לנהר הואל, שם הם חוברים לאפריקאנרים נוספים שעשו זאת קודם לכן בחודשים הקודמים. עקב הפסדו של פרטוריוס, מאות אפריקאנרים אשר התיישבו בשטחי [[המדינה החופשית]] של ימינו עשו גם הם אותה הדרך בשבועות הבאים, ועזבו אותה.{{הערה|שם=O. Ransford, Fulfilment|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourcivilisation.com/smartboard/shop/ransford/chap12.htm Fulfilment].}}{{הערה|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Orange Free State#154|"Orange Free State"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 154.}}
 
בשלהי שנת [[1851]], באופן מפתיע יחסית וככל הנראה לנוכח עיקשותם של האפריקאנרים, החליטו הבריטים למרות ניצחונם בבלומפונטיין שמוטב להם להסיר באופן סופי את התנגדותם לעצמאות האפריקאנרים. יש הטוענים שהבריטים הגיעו למסקנה שעצמאות לאפריקאנרים תהפוך אותם לכוח בשירות האימפריה אשר יסייע לה מאוחר יותר בקולוניזציה של פנים הישבת.{{הערה|שם=יהונתן אלשך}} לפיכך, לקראת ינואר [[1852]] יצא פרטוריוס בראש משלחת דיפלומטית לאזור בלומפונטיין בהתאם להזמנת הבריטים. שם, ב-[[17 בינואר]], לאחר כמה שעות של דיונים, חתמו פרטוריוס בשם האפריקאנרים ואיש צבא בריטי בשמה של בריטניה על אמנת נהר החול (Sand River Convention), אשר הכירה באופן רשמי בעצמאותם של האפריקאנרים בשטחים שמצפון לנהר הואל. היה זה למעשה האות לייסודה של [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]], אשר הכריזה על עצמאותה מייד עם חתימת האמנה.{{הערה|שם=O. Ransford, Fulfilment}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 27. [[Cambridge University Press]]. p. 208|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Transvaal#208|"Transvaal"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 27. Cambridge University Press. p. 208.}}
 
למרות שעם הקמת הרפובליקה הדרום אפריקאית לכאורה כבר זכו האפריקאנרים בעצמאותם והשיגו את יעדם, הם לא קפאו על השמרים. הם המשיכו לדרוש מהבריטים שליטה לא רק על השטחים מצפון לנהר הוואל, אלא גם לאלו שמצפון וממזרח לנהר האורנג'. לקראת סוף שנת [[1853]], החליטה בריטניה לדבוק ואף להעצים את מגמת ההשלמה שלה עם שאיפותיהם הלאומיות של האפריקאנרים. לכן, ב-[[23 בפברואר]] [[1854]], חתמו האפריקאנרים והאימפריה בטקס רב רושם ב[[בלומפונטיין]] על אמנת נהר האורנג' (Orange River Convention), אשר הכירה בעצמאותם של האפריקאנרים גם על השטחים שבין נהר האורנג' לנהר הואל, ופירקה סופית את השלטון הצבאי הבריטי שהוכרז במקום שש שנים קודם לכן. במקביל לחתימת ההסכם, הוכרזה עצמאותה של מדינת אורנג' החופשית, כשנתיים לאחר הקמת המדינה האחות הגדולה ממנה מצפון, הרפובליקה הדרום אפריקאית.{{הערה|שם=O. Ransford, Fulfilment}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 27. Cambridge University Press. p. 208}}