נווט קרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
KimiSan (שיחה | תרומות)
שורה 4:
תפקידו המקורי של הנווט החל במלחמת העולם השנייה, כאיש צוות במפציצים כבדים (כמו [[מבצר מעופף]]). עזרי ניווט לא היו קיימים בכלל, והניווט נעשה בשיטת שעון-מפה-שטח. תפקידו של הנווט היה להכווין את המטוס למטרה ותו לא. ההטסה נעשתה על ידי שני טייסים לרוב, והטלת החימוש נעשתה על ידי מטילן.
 
מאוחר יותר, בשנות ה-50', החלו להופיע בזירה מטוסי קרב בעלי יכולת נשיאת חימוש גבוהה יחסית לגודלם, וכך הפך הנווט למפעיל מערכות החימוש, בנוסף על תפקידו בניווט המטוס. במקביל, עומס העבודה בניווט ירד, מאחר שהחלו להופיע בזירה מערכות ניווט אלקטרוניות, דוגמת [[מערכת ניווט אינרציאלית|מערכת הניווט האינרציאלי]]. כך הפך הנווט מאיש צוות הקרוי Navigator למפעיל מערכות החימוש (בעיקר חימוש מונחה) של המטוס: Weapons Systems Officer ב[[חיל האוויר האמריקאי]] ו-Radar Intercept Officer באווירית [[הצי האמריקאי]]. מטוסים לדוגמה בהם פעלו נווטים כאלו היו ה-F-105 ThunderchifThunderchief וה-F-4 Phantom.
 
== בחיל האוויר הישראלי ==