תנועת הפועלים – הבדלי גרסאות

ב[[המאה התשע עשרה|מאה ה-19]] התנועה הפוליטית הסוציאליסטית - שאימצה בחלק מהארצות האירופיות את שם התואר "[[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]] - החשיבה עצמה כנציגה של תנועת הפועלים. טבע הקשרים בין הסינדיקטים של הפועלים למפלגות הפוליטיות היה עם זאת, שונה מארץ לארץ:ב[[בריטניה]] ההתפתחותה המוקדמת של ה[[תעשייה]] גרמה להתארגנותם המוקדמת יותר של האיגודים המקצועיים לעומת הקמת מפלגות הפועלים, ובראשן זו הידועה כ"מפלגת העבודה" או, לפי המינוח האנגלי, [[מפלגת הלייבור]].

בתחילת [[המאה העשרים|המאה ה- 20]] חל פיצול בתנועה הסוציאליסטית בין המפלגות הרדיקליות יותר, הידועות כ"[[קומוניזם|קומוניסטיות]]" שראושטענו אתכי עצמןהן כנציגותנציגות אותנטיות יותר או בלעדיות של האינטרסים של הפועלים, והמפלגות הסוציאל-דמוקרטיות. בנוסף עוד החל מן המאה ה-19 קם גם הזרם הפוליטי ה[[אנרכיזם|אנרכיסטי]] כולל גרסתו ה[[אנרכו-סינדיקליזם|אנרכו-סינדיקליסטית]] שטען גם הוא למעמד של נציג אמיתי של מעמד הפועלים.

תנועת העבודה קמה כתגובה לעוולות של ה[[קפיטליזם]] התעשייתי. בעוד שתנועת הפועלים בצורתה הסינדיקלית ובאמצעות חלק מהמפלגות הסוציאל-דקמורטיות - הקרויות לפעמים "רוויזיוניסטיות" התכוונה בעיקר להגן על זכויות הפועלים ולחיזוקן בתוך החברה הקפיטליסטית, האנרכיזם וכן הסוציאליזם, בעיקר דרך המפלגות הסוציאל דמוקרטיות הרדיקליות יותר, הקומוניסטיות, שאפו להחלפת השיטה הקפיטליסטית לחולטין בשיטה כלכלית-חברתית אחרת, שתהיה צודקת יותר.