פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני שנתיים
סקריפט החלפות (תאור, לעתים, , ניסיו)
| DSM-5 = 300.02
}}
'''הפרעת חרדה מוכללת''' (ב[[אנגלית]]: Generalized Anxiety Disorder, ב[[ראשי תיבות]]: GAD) היא [[הפרעת חרדה]] המאופיינת ב[[דאגה]] רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. [[חרדה]] רגילה יכולה להיות תגובה פרופורציונלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האדם להתמודדות עם איום זה. עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל סוג של אירוע, (ולעיתיםולעתים קרובות בצורה שאינה פרופורציונלית לאיום) עשויים לקבל אבחנה של הפרעת חרדה מוכללת.
 
== אבחנה<ref name=":0" /> ==
* החרדה, הדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים.
* ההפרעה אינה תוצאה של השפעות [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] ישירות של חומרים (כמו שימוש ב[[סם (כללי)|סמים]] או [[תרופות]] או מצב רפואי אחר (לדוגמה [[יתר פעילות של בלוטת התריס]])
* ההפרעה אינה ניתנת להסבר טוב יותר באמצעות אבחנה אחרת , ואינה מופיעה רק במהלך [[הפרעת מצב רוח]] , הפרעה [[פסיכוזה|פסיכוטית]] או [[הפרעה התפתחותית נרחבת]].
 
== שכיחות ואפידמיולוגיה ==
GAD היא הפרעה שכיחה יחסית. עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה המדויקת.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=330-332|פרק=12: הפרעות חרדה}}</ref> השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%. השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%. אצל נשים הסיכוי כפול. <ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=222-226|פרק=Anxiety Disoreder}}</ref>
 
=== שכיחות בישראל ===
 
== מאפיינים קליניים ==
המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של [[מערכת העצבים האוטונומית]] ודריכות [[הכרה|קוגניטיבית]]. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. אם בהפרעות חרדה אחרות החרדה היא אפיזודיאלית ונוכחת כשהאדם נחשף לגירוי מפחיד (אובייקט, מצב וכדומה) או בציפיה לחשיפה לגירוי כזה, בהפרעת חרדה מוכללת יש חרדה מתמשכת וכרונית, הבאה לידי בצורה של מהלך כרוני.
 
המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה ו[[כאב ראש|כאבי ראש]]. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, [[זיעה|הזעה]] מוגזמת, דפיקות לב מוגברות ותסמינים שונים של [[מערכת העיכול]]. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. לעתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD פונים ל[[רופא]] כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים הללו.
== תחלואה נלווית ==
GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר ש[[תחלואה נלווית|מתלווה]] להפרעות נפשיות אחרות. דפוסי התחלואה הנלווית שונים בין המינים: התחלואה הנלווית של נשים מוגבלת בעיקר להפרעות חרדה, ולדיכאון. אצל גברים התחלואה הנלווית נוטה להיות יותר של שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] שונים.
 
== מחקר ==
כמו בהפרעות חרדה אחרות נעשה נסיוןניסיון מתמשך להבין לעומק את הביטויים הפיזיולוגיים של הפרעת חרדה מוכללת,<ref>{{צ-ספר|מחבר=Malcolm Lader|שם=Encyclopedia of Psychopharmacology|מו"ל=Springer Berlin Heidelberg|שנת הוצאה=2015|עמ=699–702|קישור=http://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-642-36172-2_317|שפה=en}}</ref> גורמי הסיכון הקשורים אליה (בעיקר הגורמים הגנטיים) והמכנים המשותפים בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Idan Shalev, Terrie E. Moffitt, Antony W. Braithwaite, Andrea Danese|שם=Internalizing Disorders and Leukocyte Telomere Erosion: A Prospective Study of Depression, Generalized Anxiety Disorder and Post-Traumatic Stress Disorder|כתב עת=Molecular psychiatry|כרך=19|עמ=1163–1170|שנת הוצאה=2014-11|doi=10.1038/mp.2013.183|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4098012/}}</ref> כמו כן נערכים מחקרים במטרה לבדוק סוגי טיפול חדשים ולנסח פרוטוקולים לטיפול בסוג זה של הפרעת חרדה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}</ref>
 
== אבחנה מבדלת<ref name=":0" /> ==
'''הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי ידוע''': ישנם מצבים רפואיים שיכולים להתבטא בסימפטומים של חרדה. למשל [[פעילות יתר של בלוטת התריס|היפר-תירואיזם]]
 
'''הפרעת חרדה שמקורה בשימוש בסמים''' ישנם סמים כמו למשל מתאמפיתמין שיכולים לעורר תגובות חרדתיות
 
'''הפרעת חרדה חברתית''': חרדה זו מתמקדת בעיקר בסיטואציות חברתיות והחרדה מתעוררת אצל האדם נוכח האפשרות של חשיפה למצבים חברתיים.
 
'''הפרעה טורדנית כפייתית:''' [[דאגה|הדאגה]] בהפרעת חרדה מוכללת היא לגבי תפרוד. אין בה לרוב מחשבות חודרניות הקיימות בהפרעה טורדנית כפייתית
'''הפרעות פסיכוטיות, דיכאון והפרעה דו קוטבית:''' הפרעות אלה יכולות להיות מלוות בדאגה וחרדה כללית. עם זאת הפרעות אלה יהיו מלוות גם בסימפטומים נוספים: דיכאוניים ו/או פסיכוטיים.
 
== טיפול ==
 
=== פסיכותרפיה ===
גישת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותית- קוגניטיבית]], תמיכתית ומכוונת [[תובנה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}</ref> כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]] ו[[ביופידבק]]; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים ה[[תת מודע]]ים וזיהוי כוחות ה[[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]], אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.<ref name=":1" />
הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל; יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית-[[פסיכודינמיקה|פסיכודינמית]], העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.<ref name=":1" />
 
שיטות טיפול נוספות שקיים נסיוןניסיון מוצלח לגביהן הן [[קשיבות]] (Mindfulness)<ref>{{צ-ספר|מחבר=Ruth A. Baer|שם=Mindfulness-Based Treatment Approaches: Clinician's Guide to Evidence Base and Applications|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=2015-07-14|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=4NrK3IGkOg8C&oi=fnd&pg=PR3&dq=generalized+anxiety+disorder+treatment&ots=5uagbLlsE3&sig=LIMdQL4meX0H-db1EnPLAYtg2DU&redir_esc=y#v=onepage&q=generalized%20anxiety%20disorder%20treatment&f=false|שפה=en}}</ref> וכן סוג תרפיה בשם <ref>{{צ-ספר|מחבר=Enright, R. D., & Fitzgibbons, R. P|שם=Forgiveness therapy in anxiety disorders|מו"ל=American Psychological Association.|שנת הוצאה=2015}}</ref>Forgiveness Therapy כמו כן ישנן עדויות לגבי הצלחה של טיפול קבוצתי קצר מועד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Newman, Michelle G. Przeworski, Amy Consoli, Andrés J. Taylor, C. Barr|שם=A randomized controlled trial of ecological momentary intervention plus brief group therapy for generalized anxiety disorder.|כתב עת=Psychotherapy|כרך=51(2),|עמ=198-206.|שנת הוצאה=2014|doi=http://dx.doi.org/10.1037/a0032519}}</ref>
 
=== טיפול תרופתי ===
ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. קבוצות התרופות העיקריות בטיפול כוללות [[תרופות נוגדות דיכאון|נוגדי דיכאון]] טריציקליים וטטרציקליים, [[בנזודיאזפינים]], [[SSRI]]. או [[SNRI]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hartford, Jamesa; Kornstein, Susanb; Liebowitz, Michaelc; Pigott, Teresad; Russell, Jamese; Detke, Michaele f g; Walker, Daniele; Ball, Susane f; Dunayevich, Eduardoe; Dinkel, Jeffe; Erickson, Janellee|שם=Duloxetine as an SNRI treatment for generalized anxiety... : International Clinical Psychopharmacology|כתב עת=International Clinical Psychopharmacology|כרך=May 2007 - Volume 22 - Issue 3|עמ=167-174|שנת הוצאה=2014|doi=10.1097/YIC.0b013e32807fb1b2|קישור=http://journals.lww.com/intclinpsychopharm/Abstract/2007/05000/Duloxetine_as_an_SNRI_treatment_for_generalized.7.aspx}}</ref> השילוב של תרופות נוגדות דיכאון והתרופות נוגדות החרדה משפיע לטובה ובדרך כלל הטיפול יכול להקל מאד את התסמינים בכ- 70% מהמטופלים. <ref name=":1" />
 
== שיקום ==
 
== לקריאה נוספת ==
[[אהרון בק|אהרון ט. בק]] וגרי אמרי, '''הפרעות חרדה ובעת : התיאוריההתאוריה והטיפול ההכרני''', מכון פסגות, 2009
 
אלכסנדר צ'אפמן, ד"ר קים גראץ, ד"ר מתיו טול, '''מיומנויות הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי לעזרה במצבי חרדה : להשתחרר מדאגה, פניקה, פי.טי.אס.די. ותסמיני חרדה אחרים,''' הוצאת אח, 2014
* [http://www.webmd.com/anxiety-panic/guide/generalized-anxiety-disorder הפרעת חרדה מוכללת], באתר web-md {{אנגלית}}
* [http://www.sharpseniors.com/a/generalised-anxiety-disorder הפרעת חרדה מוכללת], באתר sharp seniors {{אנגלית}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{הבהרה רפואית}}
 
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:הפרעות חרדה|חרדה מוכללת]]
286,676

עריכות