כלאי בהמה – הבדלי גרסאות

כבר ב[[תקופת המקראתנ"ך|מקרא]] אנו מוצאיםמתועד שימוש בפרד – בעיקר לרכיבה אך גם למשא{{הערה|לרכיבה: {{תנ"ך|שמואל ב פרק |יג פסוק |כט}}; {{תנ"ך|מלכים א פרק |א, פסוק |לג}}, ועוד. למשא: {{תנ"ך|מלכים ב פרק |ה פסוק |יז}}}}. בהמשך, בתקופת ב[[יווניםיוון העתיקה|היווניםיוון]] וב[[רומא העתיקה|והרומאיםרומא העתיקות]] הוא שימש בעיקר למשא, ונעשה בו שימוש למטרה זו עוד ב[[מלחמת השחרור]] כאמצעי [[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] לשינוע ציוד צבאי ועוד.

בתלמוד הבבלי{{הערה|{{תלמוד בבלי|סנהדרין|נו|ב}}}}, מובאת מחלוקת בין [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעזר]] לחכמים האםבשאלה איסור כלאי בהמה וכלאי אילן נכללים ב[[שבע מצוות בני נח]] (ר'לפי רבי אליעזר) או לא (לפי חכמים). יש אומרים שדעת חכמים היא שאמנם אין איסורים אלו כלולים בשבע מצוות בני נח, אך הם מודים לר' אליעזר שהדבר אסור גם לגויים באיסור שחומרתו פחותה מזו של שבע מצוות בני נח{{הערה|[[ערוך השולחן]] יורה דעה סימן רצה, סעיף ז}}. ויש אומרים שלדעת חכמים איסור כלאי בהמה ואילן כלל אינו נוהג בגויים{{הערה|ביאור [[הגאון מווילנה|הגר"א]] יורה דעה סימן רצו, סעיף ד}}.

ל[[הלכה]], רוב ה[[פוסק]]ים סוברים של[[הלכה]] איסורשאיסור כלאי בהמה ואילןוכלאי אילן חל גם על גויים{{הערה|[[שאילתות דרב אחא|שאילתות]], [[הלכות גדולות|בה"ג]], [[בית הבחירה למאירי|מאירי]], הגהות מרדכי ועוד}}. ויש אומרים שההלכה היא שהאיסור, אינואך נוהגיש בהםהחולקים{{הערה|[[ריטב"א]] ו[[שפתי כהן|ש"ך]]}}.