מצד חצבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: המינוח המקובל היום הוא תקופת הברזל לא הישראלית |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לבית מרחץ |
||
שורה 22:
# לאחר מכן נבנתה כאן מצודה קטנה יותר שמשויכת לימי [[יאשיהו]], מלך יהודה, שבסוף המאה ה-7 חיזק את ממלכת יהודה והרחיב את שטחיה אל תוך שטחיה של ממלכת ישראל החרבה ועשה מספר מפעלי בנייה. מתקופה זו התגלה באתר ממצא נדיר: גניזה של מקדש קטן, שהיה מחוץ לחומות המצודה ובו עושר של כלי פולחן וצלמיות חרס, כולם מנותצים וקבורים. הממצא המרשים ביותר היה של כנים מחרס בצורת אדם שנקראים "מקטרים". כמו כן התגלה חותם [[אדום (עם)|אדומי]] ועליו 2 כהנים מקטירים במיקטר. ייתכן שהכלים שייכים למקדש אדומי, שכן ידוע כי האדומים חדרו ליהודה בסוף ימי הבית הראשון, ולאחר חורבן הבית כבר נמצאה נוכחות אדומית גם ב[[מרשה]] וב[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], לאחר שהאדומים חדרו עמוק יותר לתוך מרחב יהודה. האדומים הביאו איתם את התרבות והדת שלהם, ומכתבי ערד הם עדות נוספת לנוכחותם במרחב. הכלים התגלו כשהם מנותצים. הארכאולוגים סבורים שהכלים נותצו בכוונה תחילה, אולי בימי המלך יאשיהו (622-609 לפנה"ס), שביצע רפורמות דתיות בממלכתו. כיום כל הממצאים נמצאים במחסני רשות העתיקות.
# השלב הבא של תפקוד המקום הוא שלב [[נבטים|נבטי]], שאין הרבה ממצא ממנו בשטח, קצת מטבעות וחרסים ויסודות של קיר.
# השלב ה[[רומא העתיקה|רומי]] - מצודה רומית תקנית מדגם 'קסטלום' בגודל 50 על 50 מ' בערך. המצודה הייתה חלק מסדרת מצודות רומיות שנבנו בימי [[דיוקלטיאנוס]] בסוף המאה ה-3 לס', תקופה שבה הרומאים הידקו את האחיזה במרחב, ובעזרת [[הלגיון העשירי פרטנסיס | הלגיון העשירי]] (שישב באילה, היא [[עקבה]]) פרצו את מעלה עקרבים ודרכים נוספות, הציבו אבני מיל ובנו מצדים לאורך הדרך. בצמוד למצודה היו [[בית מרחץ]] ואכסניה. בית המרחץ נחפר ושומר ואפשר לראות את מערכת ההיפוקאוסט שלו.
# השכבה האחרונה מהתקופה המוסלמית הקדומה, סוף המאה ה-7 לספירה.
בעת החדשה הוקמה במקום תחנת משטרת הרוכבים הבריטית, והמקום מצוין על ידי נוסעים שונים כתחנת דרכים בדרך אל עקבה. לאחר הקמת מדינת ישראל הוקם במקום מחנה צבאי.
| |||