כלאי אילן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:הלכה באמצעות HotCat
אין תקציר עריכה
שורה 2:
| מקרא = {{תנ"ך|ויקרא|יט|יט}}
| תלמוד בבלי = {{תלמוד בבלי|קידושין|לט|א}}
| משנה תורה לרמב"ם = {{משנה תורה||כלאיםכלאיים|א|ה}}
| ספרי מניין המצוות = {{ספר החינוך|רמה}}
| משנה תורה =
}}
 
איסור '''כלאי אילן''' הוא אחד מאיסורי [[כלאיים|הכלאים]] בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש. משמעות המצווה היא איסור [[הרכבה (בוטניקה)|הרכבת]] שני מינים של עצים זה בזה{{הערה|משמעות איסור כלאי אילן,. שאסורבשונה מאיסור [[הרכבהכלאי (בוטניקה)|להרכיבהכרם]], רוכבבו ממיןנאסרים עץהמינים אחדהמעורבים ולהרכיבובאכילה עלובהנאה, [[כנה]]באיסור ממין עץ אחר. בדרך כלל סיבת ההרכבה היא רצון לשלב בין מיןכלאי אילן בעלאין פירותהפרי טעימיםהנוצר למיןמהרכבת אילןשני חזקהמינים שאינונאסר נוטה להידבק במחלותכלל, וכךאף ליצורלא אילן עמיד המניב פירות טעימיםבאכילה.}}.
 
== הגדרת האיסור ==
בשונה מאיסור [[כלאי הכרם]], בו נאסרים המינים המעורבים באכילה ובהנאה, באיסור כלאי אילן אין הפרי הנוצר מהרכבת שני המינים נאסר כלל, אף לא באכילה.
משמעות איסור כלאי אילן, שאסור [[הרכבה (בוטניקה)|להרכיב]] רוכב ממין עץ אחד ולהרכיבו על [[כנה]] ממין עץ אחר. בדרך כלל סיבת ההרכבה היא רצון לשלב בין מין אילן בעל פירות טעימים למין אילן חזק שאינו נוטה להידבק במחלות, וכך ליצור אילן עמיד המניב פירות טעימים.
 
== מקור האיסור ==
שורה 15:
 
== טעם האיסור ==
לדעת [[רש"י]] אין לתת לאיסור זה הסבר שכן איסור כלאי אילנות מתואר בתורה כ'חוק': {{ציטוטון|אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם}}, ומשמעות המילה 'חוק', גזירת מלך ללא טעם המובן לבן אנוש{{הערה|רש"י על ויקרא פרק י"ט פסוק י"ט.}}.
לעומת זאת ישנם פרשנים רבים שנתנו טעמים למצווה זו.
* לדעת [[רמב"ם|הרמב"ם]] סיבת האיסור כדי להתרחק מהגויים, שדרכם הייתה להרכיב את האילנות תוך וכדי להרחיק את ישראל ממעשי כיעור אלו, נאסר עליהם לעסוק בהרכבת אילנות{{הערה|[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים|מורה הנבוכים]] חלק ג' פרק ל"ז.}}.
* יש אומרים שטעמה הוא שהואיל וה' קבע את מיני האילנות במעשה בראשית, אין לאדם להתערב במעשה ידיו של בורא העולם וליצור מינים חדשים של פירות<ref>[[רשב"ם]], [[אברהם אבן עזרא|ראב"ע]], [[חזקיה בן מנוח|חזקוני]] ו[[עובדיה ספורנו|ספורנו]] על ויקרא פרק י"ט פסוק י"ט.</ref>.
* ויש שהוסיפו שהתערבות כזו כמוה כאמירה שמעשה ידיו של ה' אינם מושלמים דיים{{הערה|[[רמב"ן]] על ויקרא פרק י"ט פסוק י"ט.}}
שורה 34:
== מקום האיסור ==
אף על פי שהאילנות צומחים מהקרקע, איסור כלאי אילן אינו נוהג רק בארץ ישראל כ[[כלאי הכרם]] וכלאי זרעים שאלו [[מצוות התלויות בארץ]], אלא איסורו נוהג בכל מקום בעולם הואיל וההרכבה עצמה, שהיא פעולת האיסור, מתבצעת מעל הקרקע (לעומת כלאי הכרם והזרעים, ששם האיסור הוא בזריעה בקרקע). חכמים למדו זאת מכך שהתורה השוותה ([[היקש]]) את איסור כלאי אילן לכלאי בהמה (הרבעת שני מיני בהמות זה בזה) שנזכרו יחד באותו פסוק, שכשם שאיסור כלאי בהמה אינו קשור לקרקע ונוהג בכל העולם, כך איסור כלאי אילן נוהג בכל העולם<ref name="תלמוד בבלי|קידושין|לט|א"/>.
 
== ראו גם: ==
* [[כלאיים]]
* [[כלאי הכרם]]
* [[הרכבה (בוטניקה)]]
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 49 ⟵ 44:
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
[[קטגוריה:כלאיים]]
[[קטגוריה:הלכה]]