הבדלים בין גרסאות בדף "כדור פורח"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 שנים
עריכה
(←‏היסטוריה: הרחבה)
(עריכה)
 
הכדורים הפורחים הראשונים היו שקי בד פשוטים (לפעמים עם בטנת נייר) עם להבה מעשנת תלויה בתחתיתם. לעתים הם נטו לעלות באש ולהיהרס בזמן הנחיתה.
 
ב-1978 ערך הבלון [[דאבל איגל II]] חצייה מוצלחת ראשונה של [[האוקיינוס האטלנטי]].
 
==עקרון הפעולה==
===ספורט ואתגר===
אחד השימושים העיקריים כיום בכדורים פורחים הוא ל[[ספורט]] והרפתקנות. תחרויות טיסה בכדור פורח מתקיימות במקומות רבים בעולם. הקפת העולם בכדור פורח מאויש ללא נחיתות וחניות ביניים הלהיבה את דמיונם של אנשים רבים. הון רב הושקע בניסיונות לבצע טיסה כזו, אך ההרפתקנים נכשלו פעם אחר פעם. ארגון האווירונאוטיקה הבינלאומי (Federation Aeronautique International), הגדיר חוקים וכללים לאורך המסלול, גובה הטיסה ועוד.
 
ב-1978 ערך הבלון [[דאבל איגל II]] חצייה מוצלחת ראשונה של [[האוקיינוס האטלנטי]].
 
הראשונים ש[[הקפת כדור הארץ|הקיפו את העולם]] בכדור פורח ללא חניות ביניים היו זוג ההרפתקנים - [[ברטראן פיקאר]], [[פסיכיאטר]] בן 41 מ[[שווייץ]] ו[[בריאן ג'ונס (מדריך טיסה)|בריאן ג'ונס]], מדריך טיסה בכדורים פורחים בן 51 מ[[אנגליה]]. אורך המסלול שעברו היה 46,759 קילומטרים, תחילתו ב[[הרי האלפים|אלפים]] השווייצריים ב-[[1 במרץ]] [[1999]], וסיומו במדבריות [[מצרים]] ב-[[21 במרץ]] באותה השנה. המסע נמשך 19 יום, 21 שעות ו-55 דקות. משקלו של הכדור הפורח בתחילת המסע היה 8,164 ק"ג. הכדור התרומם מהקרקע בעזרת אוויר שחומם על ידי גז [[פרופאן]] שאוכסן במכלים רבים, וכן, בעזרת [[הליום]]. השניים נעזרו תוך כדי המסע בעדכונים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגים]]. הבלון צויד באמצעים מתקדמים כדי להגן על אנשי הצוות - ציוד הצלה, חליפות מיוחדות, מזון רב, משדרי חירום ועוד. הזוג המנצח זכה במיליון [[דולר אמריקני|דולר]], תרומת חברת [[בירה]] אמריקאית (חצי מהסכום נתרם על ידי השניים). הבלון הובל אחר כבוד ל[[מוזיאון האוויר והחלל הלאומי]] בוושינגטון.