תומאס בייארד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להאוקיינוס האטלנטי |
||
שורה 38:
בשנת [[1868]] נערכו בחירות לסנאט ובייארד נבחר למלא את מקומו של אביו הפורש. כהונתו כסנאטור נמשכה בשנים [[1869]]–[[1885]], במהלכן הוא שימש [[הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית|הנשיא הזמני של הסנאט]] ובשנים [[1879]]–[[1881]] יו"ר ועדת הכספים. בשנת [[1876]] בשנים [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1876|1876]], [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1880|1880]] ו-[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884|1884]] הפסיד בהתמודדות המוקדמת במפלגה לבחירת המועמד ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]]. לאחר היבחרו של [[גרובר קליבלנד]] לנשיא, מונה על ידו בייארד למזכיר המדינה.
כמזכיר המדינה כיהן בשנים [[1885]]–[[1889]]. בין פעולותיו בתפקיד נמנו פתרון הסכסוך בין ארצות הברית ל[[קנדה]] בנושא זכויות הדיג בצפון [[האוקיינוס האטלנטי]], פתרון המחלוקת עם [[גרמניה]] ו[[בריטניה]] בנושא יישוב [[סמואה]], חתימת הסכם עם [[ספרד]] על הקטנת גביית המכס, וכן ניהול המשא ומתן בראשית הסכסוך עם [[האימפריה הרוסית]] בנושא [[ים ברינג]].
לאחר סיום כהונתו חזר בייארד לעסוק בעריכת דין. בחירתו המחודשת של קליבלנד לנשיא הביאה בשנת [[1893]] למינויו לשגריר ארצות הברית בבריטניה, הראשון בתפקיד לשאת בתואר "שגריר". בשנות כהונתו, עד [[1897]], מתח בייארד ביקורת על מדיניות הסחר של ארצות הברית והעדפתה כלפי בעלי סחורות מסוימים. בגין התנהלותו זו נמתחה עליו ביקורת רשמית מטעם [[בית הנבחרים של ארצות הברית]].
| |||