הצבא היפני הקיסרי – הבדלי גרסאות

חיילי הצבא הקיסרי במלחמת העולם השנייה נודעו בכך שלא נכנעו, והעדיפו למות בהמוניהם. דימוי זה תפס אחיזה במהלך [[המערכה באוקיינוס השקט]], בה כמות השבויים היפנים הייתה זניחה; ב[[הקרב על סאיפאן|קרב על סאיפאן]] נשבו 921 חיילים מתוך [[חיל מצב]] של 31,000, ב[[קרב טאראווה]] נשבו 17 חיילים מתוך כ-3,600 חיילים, וב[[קרב אוקינאווה]] נשבו 10,500-7,500 חיילים מתוך חיל מצב של 117,000 חיילים, כשרבים מההרוגים נאלצו להתאבד. מעבר לעובדה שכניעה סימלה את ההשפלה הגדולה ביותר בצבא הקיסרי, והייתה משולה לבגידה בקיסר עצמו, הנחילו הקצינים היפנים לחייליהם את הרעיון שאם ייכנעו, שוביהם האמריקאים או הבריטים יענו אותם. בשל כך היה יחסם של החיילים היפנים כלפי שבויי המלחמה שלהם קשה ביותר, והיה מלווה באלימות ואכזריות, והדבר אף הוביל להתאבדויות המוניות של חיילים ואזרחים במהלך הקרב על סאיפאן ובקרב אוקינאווה.