חסידות ברסלב – הבדלי גרסאות

בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב [[אליעזר ברלנד]], להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו [[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]]. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי [[חב"ד]] ושל ישיבות ליטאיות כמו [[אור שמח]]. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך [[העדה החרדית]] שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת [[1974]] הגיע הזמר [[דדי בן עמי]] לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]] במושב [[נהלל]], שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים ב[[עמק יזרעאל]] והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת [[שובו בנים]] בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.

 

 

==== תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ====