דיכאון סב לידתי – הבדלי גרסאות

לפי נתוני [[משרד הבריאות]] שכיחות ההפרעה ב[[ישראל]] בקרב [[אישה|נשים]] נעה בן 10% ל 15% מהנשים [[היריון|ההרות]] והנשים לאחר לידה<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=מערכת The Medical|שם=סימני זיהוי וטיפים להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה|כתב עת=The Medical פסיכיאטריה|שנת הוצאה=2017}}</ref>. האומדנים מ[[עולם|העולם]] גבוהים במקצת ונעים בין 13% ל 19% מכלל הנשים ההרות והנשים לאחר [[לידה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael W. O'Hara, Jennifer E. McCabe|שם=Postpartum Depression: Current Status and Future Directions|כתב עת=Annual Review of Clinical Psychology|כרך=9|עמ=379–407|שנת הוצאה=2013|doi=10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612|קישור=https://doi.org/10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612}}</ref>.

איתור מוקדם והתערבות משפרים את ה[[פרוגנוזה]] של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. <ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Elizabeth Werner, Maia Miller, Lauren M. Osborne, Sierra Kuzava|שם=Preventing postpartum depression: review and recommendations|כתב עת=Archives of Women's Mental Health|כרך=18|עמ=41–60|שנת הוצאה=2015-02-01|doi=10.1007/s00737-014-0475-y|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00737-014-0475-y}}</ref>הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, [[התעמלות]] ו[[תזונה]] נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. ב[[ארצות הברית]], איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן{{הערה|- Providers miss opportunities to prevent depression in and discuss birth control with women with unplanned pregnancies". Research Activities (Agency for Healthcare Research and Quality) (372): 15. August 2011. http://www.ahrq.gov/research/aug11/0811RA18.htm.}}. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.

הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות. טיפולים אפשריים הם [[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Robert T. Ammerman, James L. Peugh, Angelique R. Teeters, Frank W. Putnam|שם=Child Maltreatment History and Response to CBT Treatment in Depressed Mothers Participating in Home Visiting|כתב עת=Journal of Interpersonal Violence|כרך=31|עמ=774–791|שנת הוצאה=2016-03-01|doi=10.1177/0886260514556769|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0886260514556769}}</ref>, [[טיפול תרופתי]] במידת הצורך<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Liisa Hantsoo, Deborah Ward-O’Brien, Kathryn A. Czarkowski, Ralitza Gueorguieva|שם=A randomized, placebo-controlled, double-blind trial of sertraline for postpartum depression|כתב עת=Psychopharmacology|כרך=231|עמ=939–948|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1007/s00213-013-3316-1|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00213-013-3316-1}}</ref>, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Susanne Brummelte, Liisa A. M. Galea|שם=Postpartum depression: Etiology, treatment and consequences for maternal care|כתב עת=Hormones and Behavior|כרך=77|סדרה=Parental Care|עמ=153–166|שנת הוצאה=2016-01-01|doi=10.1016/j.yhbeh.2015.08.008|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0018506X15300428}}</ref>.<ref name=":0" />

במחקר שנערך ב-1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה ב[[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית [[פלואוקסטין]]. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה{{הערה|- Appleby, Louis, Rachel Warner, Brian Faragher, and Anna Whitton. "A Controlled Study of Fluoxetine and Cognitive-Behavioural Counseling in the Treatment of Postnatal Depression". British Medical Journal: 932–937. 314.n7085.}}. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על תוצאות מעורבות: ישנם שילובי טיפול פסיכוסוציאלי שעובדים אצל חלק מהמטופלות אך לא אצל כולן.<ref name=":1" />