פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
===שנות ה-90: תחילת עידן הרקימו ושנות השיא===
ב-[[1991]] השתלט חבר דירקטוריון הקבוצה, איש העסקים הארי הרקימו, על הקבוצה. הוא הפך ליו"ר הקבוצה ופירק את הדירקטוריון שגרם לסטגנציה שבה שקעה. בעזרת הכוח שצבר לעצמו הוכיח הרקימו את היכולת הניהולית והעסקית שלו, ובתוך שנים מעטות הפך המועדון שהיה על סף פשיטת רגל למועדון העשיר ביותר בספורט הפיני כולו. עם שחקני רכש חדשים ועם הכוכבים שעלו מקבוצת הצעירים זכה המועדון לשנותיו היפות ביותר, עם 4 אליפויות פינלנד ([[1992]], [[1994]], [[1996]] ו-[[1997]]) ושני [[ליגת האלופות בהוקי קרח|גביעים אירופים]] רצופים ב-[[1995]] ו-[[1996]].
 
הרקימו בנה עבור הקבוצה את ביתה הנוכחי, הארטוול ארינה, אליו עברה הקבוצה ב-[[1997]]. זו הייתה הפעם הראשונה באירופה שבה קבוצה זכתה לשחק באולם ביתי שהיה בבעלות פרטית של בעליה. הקבוצה שמה את יהבה על מפעל אירופי חדש ומבטיח, ליגה[[ליגת האלופות בהוקי קרח]], שייסדה [[פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית]]. הקבוצה התבססה בשנים הבאות על שחקני רכש יקרים, כגון החלוץ אסה טיקנן שחזר למולדתו לאחר שנים מוצלחות מאד ב[[אדמונטון אוילרס]] איתה זכה 5 פעמים ב[[גביע סטנלי]].
 
ההימור על ליגת האלופות התגלה כטעות. המפעל נכשל כישלון חרוץ ולא הכניס לקבוצה את הכספים שקיוותה שיכניס לה, ובליגה, למרות שחקני הרכש היקרים, ירדו ביצועיה. ההישג הבא שלה היה עלייה לסדרת גמר ה[[פלייאוף]] ב-[[2000]], בה הפסידה.