ההפיכה באיראן (1953) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''ההפיכה באיראן 1953''' (בפרסית: '''کودتای 28 مرداد; הפיכת ה-28 במרדאד''') הייתה [[הפיכה]] שבוצעה באיראן ב-[[19 באוגוסט]] [[1953]]. במהלך ההפיכה הופלה ממשלתו הסמי-הדמוקרטית של [[מוחמד מוסאדק]]. ההפיכה תוכננה על ידי [[ארצות הברית]] (תחת השם: '''מבצע TPAJAX'''. ומכונה בהתאם "מבצע Ajax" או "מבצע אייג'קס") וגובתה על ידי [[בריטניה]] (תחת השם: '''מבצע מגף''').{{הערה|{{cite book|author1 = I.B.Tauris|title = Ends of British Imperialism: The Scramble for Empire, Suez, and Decolonization|year = 2007|page= 775|ISBN = 9781845113476}}}} מוסאדק דרש לפרסם את מסמכי חברת הנפט האנגלו-פרסית, תאגיד בריטי רב-השפעה, ולהגביל את שליטת החברה על מאגרי ה[[נפט]] של [[איראן]]. בשל סירובה של החברה לשתף פעולה עם הממשלה, [[הפרלמנט האיראני]] הצביע על [[הלאמה|הלאמת]] תעשיית הנפט במדינה ועל גירוש נציגי החברה הזרים מהמדינה. לאחר הדחת מוסאדק הוקמה ממשלה צבאית ובראשה [[פזל-אללה זאהדי]]{{אנ|Fazlollah Zahedi}}. ממשלה זו אפשרה למלך, [[מוחמד רזא שאה פהלווי|מוחמד רזא שאה]], לשוב למדינה ולשלוט בה ביד רמה. השאה ביסס את שלטונו בסיועה של ארצות הברית, אולם הודח בעצמו ב-[[1979]], במהלך [[המהפכה האסלאמית]]. ההפיכה ליבתה את הרגשות האנטי-מערביים והאנטי-אמריקניים באיראן ואף הוזכרה במהלך נאום הניצחון של הנשיא [[מוחמד ח'אתמי]] ב-[[1997]].
באוגוסט [[2013]], 60 שנה לאחר ההפיכה, הודתה [[סוכנות הביון המרכזית]] (CIA) כי הוטלה עליה האחריות לתכנן ולבצע את ההפיכה, שכללה מתן שוחד לפוליטיקאים איראנים ולגורמים רמי-דרג בצבא ובמשטרה. כמו גם הפצת [[תעמולה]] שתמכה בהפיכה. ה-CIA צוטט בהודאתו בכך שההפיכה יצאה לפועל תחת הכוונתה הישירה וכחלק "ממדיניות החוץ של ארצות הברית, שתוכננה ואושרה בדרגות הבכירות ביותר של הממשלה". וזאת מאחר שגבר החשש ב[[וושינגטון]] שממשלת החזית הלאומית של מוסאדק תעמוד לצד [[ברית המועצות]] במסגרת [[המלחמה הקרה]] שהלכה והתהוותה באותה תקופה.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref1|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://news.walla.co.il/item/2671155|כותרת = ה-CIA מודה במבצע החשאי להפלת השלטון באיראן|תאריך = באתר וואלה, 19 באוגוסט 2013}}}}
שורה 8:
ב-[[1901]], [[מוזאפ|מוזפר א-דין שאה קג'אר]] העניק לויליאם נוקס ד'ארצ'י זכויות לחיפוש נפט בממלכה למשך 60 שנים. ב-[[1907]] העביר ד'ארצ'י את אחזקותיו בפרס לחברת הנפט של בורמה שהייתה בבעלות בריטית. ב-26 במאי [[1908]] החברה מצאה מצבור נפט בעומק של 360 מטרים מתחת לפני הקרקע, וגדלה באטיות עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. עת בה החשיבות האסטרטגית של פרס הובילה את ממשלת [[בריטניה]] לרכוש מניות בחברה ולמעשה השתלטה על תעשיית הנפט בפרס.
הבריטים עוררו את זעמם של הפרסים כשהמשיכו להתערב בענייניהם הפנימיים, בין היתר בזמן [[המהפכה החוקתית באיראן|המהפכה החוקתית]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Mangol Bayat|שם = Iran's First Revolution: Shi'ism and the Constitutional Revolution of 1905–1909, Studies in Middle Eastern History|מו"ל = Oxford University Press|שנת הוצאה = 1991|ISBN = {{ISBN|0-19-506822-X}}|עמ = 336}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Browne, Edward G|שם = , "The Persian Revolution of 1905–1909"|מו"ל = Mage Publishers|שנת הוצאה = (July 1995)|ISBN = {{ISBN|0-934211-45-0}}}}}} הפגנות המונים אילצו את המלך מוזפר א-דין לקבל את החוקה שנקבעה ב-[[1906]], שבמסגרתה הוגבלו סמכויותיו. וכמו כן, אפשרה לפרלמנט (המג'לס) שנבחר באופן דמוקרטי, לחוקק את חוקי המדינה ולהוציאם לפועל, וזאת באישורו וחתימתו של ראש הממשלה. על פי החוקה, ראש הממשלה ימונה בידי השאה לאחר הצבעת אמון בפרלמנט. עם זאת, החוקה החדשה השאירה בידיו של השאה סמכויות רבות, בהם פרסום צווים מלכותיים, כוח למנות ראשי ממשלה ולפטרם (בהתאם להצבעות אמון בפרלמנט), מינוי חצי מחברי הסנאט (שלא כונס עד 1949), הצגת חוקים ואף פיזור הפרלמנט. כוחו השרירותי של השאה אמנם בוטל, אך תפקידו המשיך להיות משמעותי בקביעת ההחלטות בממלכה. הסתירות הפנימיות בחוקה גרמו בשנים שחלפו מאז כינונה לעימותים רבים. כשהן בריטניה והן רוסיה התנגדו למהפכה החוקתית וניסו לחתור תחתיה באמצעות גיבויו של המלך מוחמד עלי שאה קג'אר{{אנ|Mohammad Ali Shah Qajar}}, שהחליט לבטל בכוח את החוקה ולפזר את הפרלמנט ב-[[1907]], בטענה שהם נוגדים את החוק האסלאמי. ב-[[1910]] הודח המלך מכיסאו על ידי תנועת גרילה שתמכה בחוקה.
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], שרר בפרס חוסר שביעות רצון ניכר מתנאי זיכיון הנפט הבריטי, שפעל תחת חברת הנפט האנגלו-
בתקופת שלטונו ניסה [[רזא ח'אן]] למתן את ההשפעות המערביות והקולוניאליות ועשה זאת דרך ניסיון איזון בין בריטניה, רוסיה וגרמניה. כשבשנת [[1930]] אף ניסה לבטל את זיכיון הנפט הבריטי שניתן בתקופת שלטון שושלת קג'אר. אך נכשל לאור חולשתה המדינית של איראן. אף על פי שאיראן נשארה נייטרלית לאורך כל ראשית מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, [[הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן|הסובייטים והבריטים פלשו לאיראן]], וזאת במטרה להבטיח לעצמם עתודות נפט לזמן המלחמה. בתקופה זו לאור הנייטרליות וכן החברות שהתפתחה בין היטלר לרזא חאן הוגלה האחרון מאיראן על ידי הבריטים, ובמקומו מונה בנו [[מוחמד רזא שאה פהלווי]] כשהיה בן 22 בלבד. בראשית תקופת שלטונו רזא שאה העניק את מירב הריבונות לידי ה[[מג'לס]] האיראני. בתום מלחמת העולם השנייה לאחר שהתפנו הכוחות הבריטים והסובייטיים, התפתחו באיראן תנועות לאומניות אנטי-מערביות שראו בשליטה הבריטית על עתודות הנפט האיראנים כהמשך דרכה הקולוניאלית של בריטניה ומדינות המערב. תוך ניצול לא הוגן של משאבי הטבע האיראנים.
לאחר ניסיון ההתנקשות
==משבר אבדאן==
שורה 22:
==ניסיונות ראשונים להפיכה==
לקראת הבחירות למג'לס בשנת [[1952]] קיוו הבריטים לבצע הפיכה שתיראה כחוקית, אך לא הצליחו. סוכנים בריטים שיחדו מועמדים שונים כך שיצביעו לאחר בחירתם למג'לס להדחת מוסדאק, וכן שיחדו מצביעים ומנהיגים אזוריים בתפוצה ארצית, כך שיעודדו הצבעה למועמד לבחירתם. בתקופה זו מפלגת תודה{{אנ|Tudeh Party of Iran}} הקומוניסטית חברה בתמיכתה במוסדאק בתקווה
על רקע [[המלחמה הקרה]] ולאור התמיכה לה זכה מוסדאק ממפלגת תודה, הצליחה בריטניה לשכנע את ארצות הברית בסכנת חבירתה של איראן לסובייטים ובצורך להפיל את ממשלתו של מוסדאק. לאורך תקופת שלטונו של [[הארי טרומן]] כנשיא ארצות הברית ולאור מלחמת [[קוריאה]] לא הצליחו הבריטים לשכנע את האמריקאים לסייע בהתנגדות לשלטון מוסדאק באיראן, אך עם עלייתו של [[דווייט אייזנהאואר]] הדבר צלח.
שורה 28:
לאחר שהחלו לעלות שברים בהנהגתו של מוסדאק לאור החרפה במצבה הכלכלי של איראן, ממשלת מוסדאק החלה להסתמך יותר ויותר על כוחות חירום. לאחר ניסיון ההתנקשות באחד משרי הממשלה ובמוסדאק עצמו, הורה האחרון על כליאתם של עשרות ממתנגדיו הפוליטיים, מאוחר יותר מוסדאק אף פיזר את הפרלמנט. מעשה זה הוביל להאשמות כי מוסאדק נעשה דיקטטור.
השאה עצמו התנגד תחילה לתוכניות ההפיכה ותמך בהלאמת הנפט, אך לאחר שהודע על ידי ה-CIA כי אם לא ישתף פעולה, גם הוא "יודח" שינה את דעתו. לאחר שהושג הסכמתו של השאה, ה- CIA ביצע את ההפיכה תחת העילה הרשמית כי הצו של מוסדאק לפיזור הפרלמנט שולל מכוחו של השאה ומעניק למוסדאק וממשלתו כוח מוחלט ו"סמכויות מוחלטת ודיקטטוריות". ב-[[15 באוגוסט]] התבקש נעמת-אללה נצירי{{אנ|Nematollah Nassiri}} מפקד במשמר המלכותי{{אנ|Imperial Guard (Iran)}} של השאה להעביר למוסדאק את מכתב הפיטורין מטעם השאה, אך מוסדאק שהוזהר מפני המזימה לפיטורו סירב לקבל את המכתב והורה לאסור את נצירי. לאחר שהתוכנית האמריקאית והבריטית בשיתופו של השאה פורסמה על ידי ה-CIA
==ההפיכה==
שורה 35:
===הצתת תנועות אזרחיות דרך מימון תנועות===
[[קובץ:Shaabanbimokh.jpg|ממוזער|מפגינים בעד [[מוחמד רזא שאה פהלווי]]]]
ב-[[19 באוגוסט]], נשכרו מסתננים שיתחזו לחברי מפלגת תודה הקומוניסטית ויארגנו "מהפכה קומוניסטית". המסתננים הממומנים הראשונים החלו בגלי מחאה והסיתו את יתר חברי תודה האמיתיים להצטרף. עד מהרה, חברי תודה יצאו לרחובות תוקפים כמעט כל סימן לקפיטליזם. האחרונים בזזו עסקים פרטיים, הרסו חנויות ובנוסף השחיתו חלקים גדולים מהרובע העסקי של דרום טהרן, הכולל בזארים. אירועים אלו עוררו סלידה ציבורית המונית פתאומית נגד מעשה השחתה זה - וכך חלקו הראשון של התוכנית הושלם. במקביל מומנה קבוצה שנייה של מסתננים, מסתננים אלו התחזו לתומכי השאה, ארגנו ועודדו מחאות המוניות של איראנים זועמים המבוהלים מ"המהפכה הקומוניסטית" והאלימות המופעלת על ידם. בשלב זה של ההפיכה, [[תאודור רוזוולט|רוזוולט]] ווילבר{{אנ|Donald Wilber}}, נציגי ממשל [[דווייט אייזנהאואר|אייזנהאואר]], דאגו לשחד פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים ובריוני רחוב איראניים, עלת מנת שיביעו תמיכה בשאה ויתנגדו למוסדאק. בנוסף, נעשה שימוש נרחב ב-BBC בפרסית לקידום התעמולה נגד מוסדאק. עד כי החומר האנטי-מוסדאקי שודר שוב ושוב בערוץ הרדיו, וגרם לצוות האיראני שעבד ברדיו של ה-BBC בפרסית לפתוח בשביתה כמחאה על המהלך.{{הערה|Marie Gillespie & Alban Webb (2013). [https://books.google.co.il/books?id=k-DIW9lntAMC&pg=PA131&lpg=PA131&dq=bbc+mossadeq&source=bl&ots=BYYvKKgpQu&sig=gPF266XhclFL-5lv5ipHF3EH4Cs&hl=en&sa=X&ei=9fMDUu2VAonuqwGtmIC4Cw&redir_esc=y#v=onepage&q=bbc%20mossadeq&f=false Diasporas and Diplomacy: Cosmopolitan contact zones at the BBC World Service 1932–2012], pp. 129–132.}} הטקטיקות של רוזוולט כללו גם מתן שוחד למפגינים לתקיפת סימני השאה, תוך קריאת ססמאות בעד מוסאדק - דבר שגרם לאזרח האיראני הממוצע לרגשות שנאה וחוסר אמון במוסאדק, שכן סימני המלך ביטאו והיו
עד צהרי היום, קהל גדול של אזרחים איראנים אמיתים יצאו לרחובות בהפגנות המוניות, חמושים בנשק מאולתר והכו בחזרה בחברי מפלגת תודה. תחת הנהגתו של זאהדי, הצבא הבריח את תומכי תודה הקומוניסטים ולאחר מכן הסתערו בתמיכת המפגינים על בנייני הממשלה. מוסאדק עצמו נמלט לאחר שטנק ירה פגז על ביתו, אך מאוחר יותר הסגיר עצמו לצבא. כדי למנוע שפיכות דמים נוספות, סירב מוסדאק לארגן את תומכיו כניסיון אחרון לשימור שלטונו. עד סוף היום, זאהדי והצבא השתלטו על הממשלה. לאחר שהתוודע השאה להצלחת ההפיכה חזר מאיטליה לאיראן, ומוסדאק הוחלף רשמית בזאהדי. במקור מוסאדק נעצר, נשפט ונידון למוות. אך בצו אישי של השאה עונשו של מוסדאק הוקל לכליאה לשלוש שנים בבידוד בכלא צבאי, ולאחריו מעצר בית עד ליום מותו.
שורה 42:
[[קובץ:20th anniversary of 1953 Iranian coup d'état.jpg|ממוזער|בול איראני לציון 20 שנה להפיכת 1953]]
===כלכלי===
חיבול בממשלה הנבחרת של איראן בשנת [[1953]] הבטיחה שליטה מערבית של משאבי הנפט של איראן ומנעה את התחרות מול ברית המועצות על מאגרי הנפט האיראני. בנוסף, לאחר ההפיכה ארצות הברית הקימה כחמש חברות נפט
===מדיני===
לאחר שההפיכה החזירה לו את מעמדו כמלך, הבין [[מוחמד רזא שאה פהלווי]] כי כיסאו ושלטונו יחזיקו מעמד כל עוד יפעל בעד האינטרסים האמריקאים והבריטים. לאור זאת התחזקו הקשרים המדיניים, צבאים, מודיעיניים וכלכליים בין המדינות, כשאיראן שימשה כמעין כלב שמירה אזורי עבור ארצות הברית, לעיתים כתחליף לישראל.
לאחר שתפס מחדש את השלטון השאה הקים את ה[[סאוואכ]], המשטרה החשאית של איראן שעסקה בשירותי ביטחון, מעקב אחר מתנגדי משטר וביצוע צנזורה. כשהשיטות בהם השתמשו היו שיטות שנלמדו על ידי האמריקאים, וכן על ידי
לאור הצלחת [[מבצע אג'אקס]] הוחלט לאמץ את ה-[[CIA]] כחלק ממנגנון מדיניות החוץ של [[ארצות הברית]], וכן לאמץ ולשכפל את הצלחת המבצע כשיטת הפיכה זולה ומוצלחת בעלת אפקט מיידי.
שורה 54 ⟵ 53:
====תוצאות נלוות====
{{ראו גם|ערכים=[[המהפכה האיראנית]], [[תאוריית הקשר על הדחת השאה מאיראן]]}}
ההפיכה של [[1953]] גרמה לנזק לטווח ארוך למוניטין של ארצות הברית. המונח '''Blowback'''{{אנ|Blowback (intelligence)}} הוגדר לראשונה לאור תוצאות מהפכת [[1953]], ופירושו: התוצאות הלא צפויות הנובעות מהפעילויות הסמויות של ארצות הברית במדינות העולם. הפיכת [[1953]] הייתה לקו פרשת המים עבור איראן, המזרח התיכון ולמעמדה של ארצות הברית באזור. שכן מאז שמה של ארצות הברית לא כובד ושולב עם חוסר כבוד וחוסר נכונות לכבד את האוטונומיה הפנימית של המדינות השונות וכן את רצון
על רקע התגברות התנועה האנטי-מערבית בחברה האיראנית, שהייתה נגד השליטה המדינית והכלכלית של מדינות וחברות זרות באיראן, עם תחילת שנות ה-70 הגביר השאה את גובה המסים שהיה על חבורת זרות הפועלות באיראן לשלם מ-50% ל-80%, וקבע את תשלומי התמלוגים מ-12.5% ל-20%. כך שחברות הנפט הרוויחו רק כ-22 סנט לחבית נפט. באותה העת גם השליטה על קביעת מחירי הנפט חזרו לשליטה איראנית. בשנת [[1973]] השאה סייע להנדס את [[משבר האנרגיה העולמי|משבר הנפט של 1973]] במסגרת הקמת [[אופ"ק]], שהגבירה את ההכנסות מהנפט והובילו לפיתוח כלכלי-חברתי מהיר של המדינה. השאה אף הצהיר כי לא יחדש את קונסורציום הנפט של שנת [[1954]] עם חברת הנפט האנגלו-איראנית שעתידה הייתה לפוג בשנת [[1979]]. בתקופה זו השאה החל לפעול באופן עצמאי יותר ויותר מהמערב, כך שהחל מאמצע שנות השבעים ארצות הברית, בתקופתו של [[ג'ימי קרטר]], החלה למשוך מתמיכתה בשאה. התרחבותה המהירה של כלכלת המדינה יצרה מתחים בלתי צפויים במרקם החברתי שסייעו להתקיימותה של [[המהפכה האיראנית]]. עם זאת מעשיו של השאה לפיתוח איראן והתרחקותו מהמערב לא השכיחו את הסיוע שהגיש השאה בתקופת מוסדאק לבריטים ולאמריקאים, ואת הסלידה שפעולה זו יצרה בקרב העם, כך שכשהגיע הרגע הגורלי
אירועי 1953 נהיו לאבן יסוד ביחסי ארצות הברית-איראן עד היום, כשהאנטגוניזם האיראני, ובפרט זה של השלטון, כלפי המערב, בנוים על חוסר האמון שהחל להתפתח בתקופה זו. שכן מוסר ההשכל האיראני מהאירוע היה כי מדינות המערב אינן מעוניינות לקדם דמוקרטיה או זכויות אדם במטרה להטיב עם יתר המדינות, אלא עושות זאת כשהדבר מטיב לעצמן ועל
כיום, הממשל האיראני טוען כי יש לציית למשטר האסלאמי על
==ראו גם==
|