כוח עילוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אפקט קואנדה: - אין "נובעת על-ידי", אלא נובעת מ- + הגהה תחבירית נוספת.
←‏שגיאת עקרון זמן המעבר השווה: - שיכתוב הניסוח גם כאן.
שורה 80:
בספרים רבים ובכנסים מדעיים שנוגעים בנושאי תעופה וטיסה נפוץ עדיין ההסבר השגוי הנקרא "עקרון זמן המעבר השווה", הקובע שחלקיקי זרימה, שהפרופיל האווירודינמי מפריד ביניהם, ייפגשו שנית בסיום הפרופיל האווירודינמי באותו זמן. כלומר, החלקיק שמעל הפרופיל יעבור דרך ארוכה יותר בשל עקמומיות משטח הפרופיל מהחלקיק שיעבור מתחת לפרופיל, ובשל הזמן השווה מהירותו הממוצעת של החלקיק העליון תהיה גבוהה יותר, הלחץ שיופעל מעל הפרופיל נמוך יותר (עקרון ברנולי) ומכאן הפרש הלחצים המסביר את העילוי. על אף שהסבר זה הוא הנפוץ ביותר, הוא שגוי מיסוד ההנחה שבו, שהחלקיקים חייבים להיפגש בקצה האחורי של הפרופיל באותו זמן. למעשה, החלקיקים אינם עושים זאת כלל. אם הסבר זה היה נכון, מטוסים לא היו יכולים לטוס כאשר הם הפוכים על גבם, בעוד שהם יכולים. <!-- אבל הם מאבדים עילוי! בטיסה הפוכה רוב העילוי מגיע בעזרת דחף המנוע. דרוש עיון. --> כמו כן, הסבר זה אינו מסביר היווצרות עילוי על כנפיים סימטריות לחלוטין, כפי שיש ברבים ממטוסי ה[[אווירובטיקה]].
 
לא ברור מדוע הסבר זה צברקנה מספר כה רב של מאמינים, למעט עלההשפעה ידיהמיוחסת חזרהלחזרה מרובה של [[מרצה|מרצים]], ספרי [[מדע פופולרי]], ואולי גם הקלות שבשימושבשימוש בהסבר זה, שאינו דורש כל הבנה מתמטית. יחד עם זאת, הסבר זה שגוי, כאמור. אפילו [[אלברט איינשטיין]], בניסיונו ליצור מטוס בעל ביצועים אווירודינמיים משופרים, ועל סמך העקרון הזה, החליט ליצור מטוס בעל כנף עם חלק עליון קמור במיוחד, מתוך מחשבה שככל שהחלק העליון יהיה ארוך יותר הזרימה תאיץ יותר (כדי לאפשר לחלקיק שעובר מעל הכנף לסיים את דרכו עם החלקיק העובר מתחת לכנף) וכך הפרש הלחצים יגדל והעילוי יגדל. למותר לציין שביצועי הפרופיל הזה היו גרועים. <!-- כי לפרופיל הזה גרר גבוה מדי, זמן מעבר שווה לא סותר בהכרח קיום של פרופיל בעל גרר גבוה -->
 
==לקריאה נוספת==