שפלת יהודה – הבדלי גרסאות

בתחילת [[תקופת ההתנחלות]] השפלה הייתה מצויה תחת השפעתם של ה[[פלשתים]] וה[[כנען|כנענים]]. בהמשך לאחר הקמת [[ממלכת ישראל המאוחדת]] התקיים מאבק בין אנשיה לפלשתים, במהלכו נעה השליטה בשפלה בין ידי ממלכות אלו. לאחר התבססות ממלכת יהודה כממלכה עצמאית התפרסו תושביה מערבה לכיוון השפלה, לאחר שגילו את הפוטנציאל החקלאי וההתיישבותי הטמון בה: {{הדגשה|וַיִּבֶן [[עוזיהו]] מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל|[[ספר {{תנ"ך|דברי הימים]] ב, פרק |כו, פסוק |י}}}}. {{ש}} לאחר אובדן עצמאות [[ממלכת יהודה]] התיישבה בדרום אזור זה אוכלוסייה [[אדום|אדומית]], ושמו של חלק זה נקרא באותה עת "אדומיאה". בנוסף להם התקבצו בשפלה [[פיניקים]] מ[[צידון]], כחלק מהתפשטותם לצורכי מסחר. מאזור זה היו גם יוצאים סוחרים ל[[מצרים]]. בזמן שלטון החשמונאים נכבש האזור על ידי יוחנן, והאדומים הוכרחו לעבור גיור. גיור זה היה שנוי במחלוקת, אך בסופו של דבר ידוע על צאצאי הגרים האדומיים שלקחו חלק פעיל במרד הגדול בירושלים. המלך הורדוס גם הוא בנו של גרים אדומיים, ואולי זו האחת הסיבות ליחס האמביוולנטי של החכמים כלפיו. בהמשך תפס אזור השפלה חלק חשוב בתקופת [[מרד בר כוכבא]]. השפלה התבססה כאחד ממעוזי המרד ובהמשך אף זכו המורדים לשליטה מלאה ביהודה ובשפלה. המסלע הרך של השפלה סייע להכנות למרד. הלוחמים ניצלו חללים תת-קרקעיים קיימים כגון בורות מים, קולומבריום ועוד וחיברו בין חללים סמוכים על ידי חציבת מחילות מסתור צרות ונמוכות המקשות על הרומאים לעבור בהן. מערכות המסתור בחלקן מורכבות מאוד, בעלות הסתעפויות רבות וכמה מפלסים של מחילות ומערות. בחללים עצמם הכינו מאגרי מזון, מים ותחמושת ובפרוץ המרד הסתתרו בהם בין תקיפה לתקיפה. המרד אכן הצליח מאוד, ומצביא רומאי הובא במיוחד מסקוטלנד על מנת להתמודד עם המורדים. אחת מהדרכים שבה נקט הייתה איתור פתחי המערות ושריפת ענפים ירוקים בפתח, מה שגרם למסתתרים לצאת או לבחור למות בחנק בפנים. המרד דוכא והאזור התרוקן מיהודיו.