הזדקרות – הבדלי גרסאות

הוסר בית אחד ,  לפני 4 שנים
==מהירות הזדקרות וגרף מקדם העילוי (<math>C_{L}</math>) כפונקציה של זווית ההתקפה (<math>\alpha</math>)==
[[קובץ:LiftCurve.svg|250px|ממוזער|שמאל|תרשים זווית התקפה ונקודת ההזדקרות]]
מקובל להתייחס לגרף המתאר את השתנות מקדם העילוי של פרופיל כתלותבתלות בזווית ההתקפה. לכל פרופיל ניתן לשרטט קשר זה, אשר לרוב הוא מחושב על סמך ניסויים במנהרת רוח. לצורת הפרופיל השפעה ניכרת על מקדם העילוי המתקבל, אך גם לאופי הזרימה (האםאם היא מערבולתיתערבולית או לאאחרת).
 
כפי שניתן לראות בגרף, מקדם העילוי המקסימלי (ועל כן העילוי המקסימלי) מתקבל בזווית ההתקפה הקריטית (במקרה זה 19 מעלות). עם זאת, בכל זווית גדולה ממנה, מקדם העילוי קטן בהרבה וכך גם העילוי. ככל שזווית ההתקפה תמשיך לגדול מעל ערך זה, העילוי ילך ויפחת באופן כמעט לינארי.
עם זאת, הזדקרות לרוב גורמת למטוס להגיב באופן שיוביל להקטנה מיידית של זווית ההתקפה, ולכן לא ניתן לקיים טיסה יציבה בזווית הגדולות מזווית ההזדקרות.
 
אף על פי שהגרף מציג את זווית ההתקפה, מקובל בעולם התעופה (ובפרט בקרב טייסים) להתייחס דווקא למהירות ההזדקרות, כיון שכמעט כל כלי הטיס מצוידים במד מהירות אווירית, אך רק מעטים כוללים מד המציג את זווית התקפה של הכלי. קיים קשר הדוק בין זווית ההתקפה למהירות הטיסה, -שכן, הקטנת מהירות הטיסה תדרוש זווית התקפה גדולה יותר, על מנת לשמור על אותה כמות עילוי.
 
המהירות בה טס המטוס כאשר הוא בזווית ההתקפה הקריטית היא מהירות ההזדקרות. מהירות זו תלויה במשקל המטוס וכן בצפיפות האוויר ובטמפרטורה: