הדיבוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדן מירון |
|||
שורה 87:
ב-1 בספטמבר 1921 בוצע "הדיבוק" לראשונה על אדמת ארצות הברית, בתיאטרון היידיש האמנותי של [[מוריס שוורץ]] ב[[שדרת לקסינגטון]].{{הערה|William T. Leonard. '''Theatre: Stage to Screen to Television. Volume 1, A-L'''. Scarecrow Press, 1981. עמ' 527.}} שוורץ עצמו גילם את הצדיק ממירופול וסליה אדלר, בתו של [[יעקב אדלר]], הופיעה כלאה.{{הערה|''[http://www.museumoffamilyhistory.com/yat-D.htm Some of the Casts of .Characters of the Yiddish Art Theater Productions 1918-1958]''}}
ב-31 בינואר 1922 העלתה 'הבימה' את הבכורה העברית של "הדיבוק", במשכנה דאז בתיאטרון סקרטריובה במוסקבה. זה היה המחזה השלישי שהעלתה הבימה, לאחר "נשף בראשית" ו"היהודי הנצחי". גם הפקה זו הפכה להצלחה גדולה, בקרב המבקרים לא פחות מאשר עם הקהל.{{הערה|Richard Evans. '''Experimental Theatre: From Stanislavsky to Peter Brook'''. Routledge, 1989. עמ' 37.}} [[חנה רובינא]], שקיבלה את התפקיד זמן קצר לפני כן לאחר שהמיועדת, שושנה אביבית, נטשה את התיאטרון, גילמה את לאה. [[נחום צמח]] הופיע כעזריאל, ומרים אליאס (שהוחלפה לאחר מכן
במהלך ביקורו במוסקבה ב-1923, צפה [[דוד בן-גוריון]] בהצגה בעברית, וזו הותירה בו רושם עז. לאחר שצפה במערכה השנייה, ובה ריקוד הקבצנים, כתב: "אני הלום, נרעש, לא יודע נפשי". למחרת חזר לראות את ההצגה שוב. הוא נפגש עם השחקנים ושמע מהם על געגועיהם לארץ ישראל.{{הערה|אניטה שפירא, '''בן-גוריון: דמותו של מנהיג''', עמ' 66-65.}}
ב-18 בינואר 1926, בהופעת הסיום של התיאטרון לפני שעזבה 'הבימה' את ברית המועצות, בוצע "בין שני עולמות" במוסקבה על ידה בפעם האחרונה.{{הערה|איבנוב, עמ' 156.}} לאחר מכן יצאה 'הבימה' לסיבוב הופעות בינלאומי שארך כשנה וחצי, והציגה את 'הדיבוק' באירופה ובארצות הברית. מל גורדון כתב "רק בברלין זכה 'הדיבוק' לעידוד מהקהל המתבולל והלא-יהודי... גם בניו יורק, מרכזו הדמוגרפי של העולם היהודי, היה זה כישלון מסחרי... ההפקות בלשון הזרה בלבלו את הצופים, יהודים ושאינם כאחד."{{הערה|שם=גור}}
| |||