ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת – הבדלי גרסאות

המשאית נסעה בכביש המחבר את הקריות עם [[קריית אתא|כפר אתא]]. בשלב מסוים הורדו שניים מהפצועים מהמשאית כדי שלא יעכבו את הנסיגה הרגלית שתוכננה להמשך. הפצועים חשבו שבכך נחרץ גורלם אולם הם פגשו אנשי "[[ההגנה|הגנה]]" שהובילו אותם למקום מסתור בקרייתבכפר אתא והם הצליחו להתחמק ל[[תל אביב]] בלי שנתפסו{{הערה|לאה גלעדי, עליהן לא כתבו, הוצאת יאיר, 1997, עמודים 16-17; [[נתן ילין מור]] בספרו לוחמי חרות ישראל, עמוד 319, מתאר את הדברים אחרת. הוא כתב על שעת הפגישה עם המשאית: "הפצועים נשלחו לתחנת עזרה ראשונה. שם ידאגו להסעתם."}}. המשאית התקדמה עם שאר הלוחמים והגיעה למחסום דרכים של 17 חיילים בריטים. המשאית ניסתה לפרוץ את המחסום אך התנגשה בטנק שחסם את הכביש. בטרם עמדו הלוחמים על המתרחש נפתחה עליהם אש תופת מכל הכיוונים. תוך זמן קצר התמלאה המשאית בהרוגים ופצועים. ששה הצליחו להימלט מהמקום בחסות החשיכה, תשעה נהרגו במקום ועשרים ושלושה נפצעו ונשבו על ידי הבריטים.