לוח התקופות בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YMIBleeding (שיחה | תרומות)
YMIBleeding (שיחה | תרומות)
מ ←‏תקופת הברזל: קישורים
שורה 97:
==תקופת הברזל==
זמן:1150 (בקירוב) - 586 (חורבן בית ראשון)<BR>
תחילת התקופה עומדת בסימן ירדת קרנן של המעצמות הגדולות של תקופת הברונזה המאוחרת: המצרית [[האימפריה החיתית|חיתית]] ו[[האימפריה והמיקניתהמיקנית|המיקנית]]. וכניסתם של עמים חדשים, תרבויות חדשות וממלכות קטנות חדשות בתוך ארץ ישראל ובהן כמובן עם ישראל וגם הפלשתים ("גויי הים").ארץ ישראל הייתה ללא שליט וחולק רובו בין ישראל הפלשתים והכנענים שישבו בה עוד ממקודם.שם נוסף אך אתנו צנטרי לתקופה זו הוא "[[התקופה הישראלית]]".חלקה השני של התקופה עומד בסימן עלייתה של [[אשור]] ,פחד מפני כיבוש , [[חורבן בית ראשון]] בידי [[בבל]] שהתחזקה והפכה לאימפריה של אותם זמנים וסופה בגלותב[[גלות בבל]]
===היישוב===
היישוב העירוני מתפתח והאוכלוסייה גדלה, יישובים מרכזיים מגיעים אף למאות דונמים אך ישנם הבדלים מהותיים בין היישוב היהודי ליישוב הפלשתי בתקופה זו.
====היישוב היהודי====
השבט היהודי עובר התפתחות מרחיקת לכת בתחילה קיימת ההתיישבות השבטית: ככול שבט ישב בנחלה משלו וקבע את כלליו שלו והשולטים בשבט היו המשפחות החזקות לערים לא הייתה משמעות מיוחדת. במקרה של חילוקי דעות בין השבטים מי שפתר אותם היו השופטים, הלא היא [[תקופת השופטים]] בארץ ישראל.<BR>
באותה תקופה הערים עצמן לא היו מבוצרות או שהיו מבוצרות בצורה דלה מחוסר ידע וכוח אדם (עבדים) לבניית אלה. לא היה צבא קבוע והם נשענו על מספר רב של נושאי נשק אותם ניתן היה לזמן בכול עת.
שלטון הממלכה המאוחדת בידי [[דוד]] ו[[שלמה]] מביא לזיקה ממלכתית בעם במקום הזיקה הפטריארכלית הקודמת.כמו כן מוקמות ערים ומחוזקים ביצורים במיוחד לנוכח התחזקות אשור.<BR>
לקראת סופה של התקופה יש סימנים של חורבן ברוטאלי, במיוחד של ישובי יהודה. חורבן זה בא במסעות השונים שערכו מלכי אשור לממלכות ישראל, יהודה והפלשתים בארץ ישראל וכידוע חורבן בית ראשון בידי בבל
ערים מרכזיות:[[ירושלים]] , [[חצור]] , [[גזר]] וביתו[[בית שאן]]
====היישוב הפלשתי====
אימצו את תרבותם של ערי כנען ובה שליט לכול עיר, כאשר בערים הפלשתיות לשליט אופי צבאי מובהק, ובריתות בין ערים.הערים היו מבוצרות ואף מבוצרות היטב בחומות לבנים ששוקמו מתקופת הברונזה המאוחרת (3-6מ עובי).היה צבא סדיר לכול עיר.
ערים מרכזיות:[[אשקלון]] , [[אשדוד]] , [[עקרון]]
ממצאים
מטמון של 26 ק"ג תכשיטי וחלקי מטילים מכסף בתוך חמישה פחי חרס נתגלה באשתמוע מדרום לחברוןל[[חברון]]
עד היום לא ברור בדיוק מה מקורו, מה הייתה מטרתו ולמה החביאו אותו.יש שניסו לשייך אותו למשלוח מדוד לזקני יהודה (שמואל א ל כו – כח) אך המטמון הוכח כבעל תאריכים מעט מאוחרים יותר.
 
 
==[[האימפריה הפרסית|התקופה הפרסית]] (שיבת ציון)==