הבדלים בין גרסאות בדף "אנרגיה גרעינית"

מ
הוספת קישור להעולם השלישי
מ (הוספת קישור להעולם המערבי)
מ (הוספת קישור להעולם השלישי)
עלות ייצור החשמל בשיטה זו זולה במקרים רבים מעלות ייצורו מפחם, והיא נחשבת לזולה ביותר באנרגיה החלופית. הפקת חשמל בשיטה זו מהווה כחמישית מהפקת חשמל בעולם, ומיושמת בכ-31 ארצות שמפעילות כ-435 כורים גרעיניים, המפיקים הספק כולל של 370 גיגה-וואט. [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] (סבא"א) צופה גידול שנתי של 2.5% בהפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות קימות ועתידות, עד להספק כולל של 679 גיגה-וואט בשנת 2030.{{הערה|1=[http://www.iaea.org/NewsCenter/PressReleases/2007/prn200719.html פרסום לעיתונות 2007/19 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ]}}
 
חסרונותיה של שיטה זו הן: המורכבות של יישומה ותיחזוקה השוטף והבטוח, הסיכון המתמיד לעובדים, החשש מזיהום הסביבה במקרה של תקלה בכור והפקת תוצר לוואי רעיל ורדיואקטיבי עמיד שלא ניתן להפטר ממנו, ויש לאחסנו באופן מאובטח, לבל יזהם את [[כדור הארץ]] או ישמש ל[[פצצה מלוכלכת]]. בכל שנה מיוצרים בעולם עשרות אלפי טונות של [[פסולת רדיואקטיבית]] שיש לקוברה. כך בארצות הברית חוצבים [[מנהרה|מנהרות]] אחסון מאובטחות בליבם של הרים מבודדים כמו [[הר יוקה]], ששוכן צפונית מערבית ל[[לאס וגאס]], או משנעים פסולת רדיואקטיבית לאיחסונה במדינות [[העולם השלישי]].
 
הכור מהווה אף הוא מוקד סכנה פוטנציאלי, במקרה של תאונה, התקפה מכוונת של האויב, או פעולת טרור. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת [[1979]] שוחררו גזים רדיואקטיביים ל[[אטמוספירה]], אך לא נפגעו בני אדם. תאונה חמורה בהרבה אירעה ב[[אוקראינה]], דאז [[רפובליקות ברית המועצות|רפובליקה]] של [[ברית המועצות]], ב[[אסון צ'רנוביל]] בשנת [[1986]], בעקבותיו פונו כ-300,000 תושבים מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית. האסון נגרם כתוצאה מניסוי מסוכן שנערך ברשלנות, ולא כתוצאה מתקלה בפעולת הכור השגרתית.