חופש העיתונות – הבדלי גרסאות

עד לאחרונה, היתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, היתה ל[[ממשלה]] סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה היתה על פי [[פקודת העיתונות]] משנת [[1933]] אשר מחייבתחייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ומאפשרותואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. בנוסף, [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] משנת [[1945]] כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות ל[[הצנזורה הצבאית|צנזורה הצבאית]] - תקנותפקודת אלההעיתונות בוטלובוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה ע"י [[האגודה לזכויות האזרח]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.acri.org.il/he/32938|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל {{!}} ביטול פקודת העיתונות|אתר=www.acri.org.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-08-22}}</ref> והחלטת הכנסת מיום 29.5.2017<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press29.05.17d.aspx|הכותב=|כותרת=אושר סופית: ביטול פקודת העיתונות|אתר=כנסת ישראל|תאריך=29.5.2017}}</ref>.

בנוסף, [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] משנת [[1945]] כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות ל[[הצנזורה הצבאית|צנזורה הצבאית]], כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין [[אמצעי התקשורת]] לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "[[ועדת העורכים|הסכם הצנזורה]]" ועודכן שנית בשנת 1951 בין נציגי התקשורת לנציגי [[צה"ל]]. על פי ההסדר זה העיתון ביצע מעין [[צנזורה עצמית]] בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ.