אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליציאת מצרים
שורה 42:
 
==סמכות האגדות ביהדות==
ספרות האגדה היא אחד המקורות החשובים ביותר של מחשבת היהדות, ועליו מתבססים כתביהם של גדולי מחשבת ישראל, כמו ה[[משה בן מימון|רמב"ם]], [[רש"י]], ה[[יהודה ליווא בן בצלאל|מהר"ל]], ה[[שמואל אליעזר הלוי איידלס|מהרש"א]], [[רש"י]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]]. יש גם מנהגים הלכתיים שמקורם בספרות האגדה, כגון אמירת ה[[קדיש]] בידי ה[[אבלות (יהדות)|אבלים]].
 
עם זאת, סמכותן של אגדות חז"ל נחשבת כפחותה ביחס לסמכות דברי ה[[הלכה]] שנאמרו על ידי חז"ל. היחס העקרוני הזה מבוטא בדבריהם של רבים מן ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] שרווחות בהם קביעות כגון: "אין מקשין מדברי אגדה",{{הערה|[[רב סעדיה גאון]] ב[[אוצר הגאונים]], מסכת חגיגה, עמוד 65; [[רב שרירא גאון]] בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; [[רב האי גאון]] בתורתם של גאונים, שו"ת רב האי, סימן י"ב; אוצר הגאונים, מסכת תענית, תשובה ה'; שו"ת הגאונים הרכבי, סימן שנ"ג; רבי [[יהודה ברצלוני]], בפירוש לספר יצירה, עמוד 41; ה[[רמב"ם]] בפתיחה ל[[מורה נבוכים]], ובשו"ת הרמב"ם, חלק ב', סימן תנ"ח; ה[[אבן עזרא]] בפירושו הקצר לספר שמות, פרק ב', פסוק ט'; ה[[רמ"ה]] באיגרתו בעניין תחיית המתים}} "אין סומכין על דברי אגדה",{{הערה|רב סעדיה גאון באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, עמוד 65; רב שרירא גאון בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; רב האי גאון באוצר הגאונים, מסכת ברכות, תשובה רע"א, ומסכת חגיגה, סימנים ס"ז וס"ט; רבי [[שמואל הנגיד]] במבוא התלמוד, האבן עזרא בפירושו הקצר לספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח, הרמ"ה באיגרתו בעניין תחיית המתים}} "אין מדקדקין עליהן",{{הערה|[[רבנו חננאל]] באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, תשובה נ'}} "אין משיבין על דברי אגדה",{{הערה|ה[[רמב"ן]] בחידושיו על מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד ב'; ה[[רשב"א]] בחידושיו על מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א' ועוד; ה[[ריטב"א]] בחידושיו על מסכת שבת, דף ס"ה, עמוד ב'}} "אין למדים הלכה מדברי אגדה"{{הערה|1= שו"ת ה[[רמ"ע מפאנו]] סימן ל"ו ד"ה ועם זה. אולם יש שהגבילו את זה רק אם האגדה סותרת את התלמוד}} ו"אין מחוק אמונתינו להאמין בדברי ההגדה כולם".{{הערה|כתבי הרמב"ן, ויכוח הרמב"ן עם הנוצרי}}