ויקיפדיה

קלאודיה קרדינלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 21:
'''קלאודיה קרדינלה''' ([[איטלקית]]: '''Claudia Cardinale''';{{כ}} נולדה ב-[[15 באפריל]] [[1938]]) היא [[שחקנית]] [[איטלקי]]יה שנולדה ב[[תוניס]] שב[[תוניסיה]]. כמה מה[[סרט קולנוע|סרטים]] הידועים ביותר בהם הופיעה הם "[[שמונה וחצי]]" ([[1963]]) ו"[[היו זמנים במערב]]" ([[1968]]). רוב סרטיה של קרדינלה היו איטלקיים או צרפתיים.
 
==ביוגרפיה==
==נעוריה==
קלאודיה קרדינלה נולדה כקלוד ז'וזפין רוז קרדינל (Claude Joséphine Rose Cardinale). אמה, יולנדה גרקו (Yolande Greco), נולדה בתוניס למהגרים איטלקים מ[[טרפאני]]. אביה היה פועל מסילת ברזל איטלקי ונולד בג'לה (Gela). שפת אמה בתוניסיה הייתה צרפתית, כך שהיה עליה ללמוד איטלקית כשהיגרה לאיטליה על מנת לפתח את הקריירה שלה. היא לא דיברה איטלקית היטב (רק [[סיציליאנית]], אותה למדה מהוריה, כמו איטלקים תוניסאים רבים) עד להיותה בת שש עשרה.
 
קלאודיה קרדינלה הייתה נשואה למפיק הסרטים האיטלקי פרנקו קריסטלדי (Franco Cristaldi) משנת 1966 ועד לגירושיהם ב-1975, וכיום היא מתגוררת עם פסקואל סקיוטיירי (Pasquale Squitieri), במאי קולנוע איטלקי שהוא בן זוגה משנת 1975. {{כ}}{{הערה|[http://www.lovegoddess.info/Claudia%20Cardinale%20revised.htm www.lovegoddess.info CLAUDIA CARDINALE]}}▼
==קריירת המשחק==
 
ב-1957 זכתה קרדינלה בתחרות "הנערה האיטלקית היפה ביותר בתוניסיה", שנערכה מטעם השגרירות האיטלקית והיא נשלחה ל[[פסטיבל הסרטים של ונציה]]. הופעת הבכורה שלה בסרט באורך מלא הייתה בגוהא (Goha) {{כ}} (1957), הפקה צרפתית-תוניסאית. לאחר שהשתתפה במשך שנתיים ב-Centro Sperimentale di Cinematografia ב[[רומא]], היא חתמה על חוזה לשבע שנים עם אולפני וידס (Vides studios). היא שיחקה בסרט שזכה להצלחה בינלאומית I soliti ignoti {{כ}} (1958). ב-1959 היא שיחקה בסרט האיטלקי "[[זה שקר ארור]]"‏ (Un maledetto imbroglio) (1959).▼
יש לה שני בנים ובת אחת. היא מתגוררת ב[[פריז]].▼
 
קרדינלה היא ליברלית בהשקפת עולמה וחדורת מודעות פוליטית חזקה. היא עוסקת בפעילויות חברתיות שונות כמו זכויות נשים וזכויות [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], ואמרה פעמים רבות כי היא גאה בשורשיה התוניסאים והערבים; היא גם הופיעה בתפקיד עצמה כתוניסאית בסרט Un été à La Goulette (קיץ בלה גולט).▼
 
קרדינלה השתתפה באופן קבוע ב[[טקס האוסקר|טקסי פרס האוסקר]]. ב-[[1993]] זכתה ב[[פרס אריה הזהב]] על [[מפעל חיים]] ב[[פסטיבל הסרטים של ונציה]]. היא זכתה בפרס "דוב הזהב" ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]] בשנת 2002. ב-[[2013]] זכתה ב[[פרס לומייר]] למפעל חיים.▼
 
==קריירה==
▲ב-1957 זכתה קרדינלה בתחרות "הנערה האיטלקית היפה ביותר בתוניסיה", שנערכה מטעם השגרירות האיטלקית והיא נשלחה ל[[פסטיבל הסרטים של ונציה]]. הופעת הבכורה שלה בסרט באורך מלא הייתה בגוהא (Goha) {{כ}} (1957), הפקה צרפתית-תוניסאית. לאחר שהשתתפה במשך שנתיים ב-Centro Sperimentale di Cinematografia ב[[רומא]], היא חתמה על חוזה לשבע שנים עם אולפני וידס (Vides studios). היא שיחקה בסרט שזכה להצלחה בינלאומית I soliti ignoti {{כ}} (1958). ב-1959 היא שיחקה בסרט האיטלקי "[[זה שקר ארור]]"‏ (Un maledetto imbroglio) (1959).
[[קובץ:Maledetto imbroglio - Claudia Cardinale e Nino Castelnuovo.jpg|ימין|ממוזער|200px| קלאודיה קרדינלה{{ש}} ו[[נינוֹ קַסְטֶלנוּאוֹבוֹ]] (Nino Castelnuovo) בסרט האיטלקי "זה שקר ארור "‏ <br> (Un maledetto imbroglio) (1959).]]
 
הקריירה שלה נוהלה בתחילתה במידה רבה בידי פרנקו קריסטלדי (Franco Cristaldi), מפיק אולפן לו הייתה קרדינלה נשואה מ-1966 עד 1975.
 
במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] היא הופיעה בכמה מהסרטים האיטלקים והאירופאים הטובים ביותר בכללם בסרטיו של [[לוקינו ויסקונטי]] "[[הברדלס (סרט)|הברדלס]]" (1963) ו"[[רוקו ואחיו]]" (1960), סרטו של פיליפ דה ברוקה (Philippe de Broca) {{כ}} Cartouche {{כ}} (1962), סרטו של [[פדריקו פליני]] "[[שמונה וחצי]]" (1963) והאפוס של [[סרג'ו לאונה]] "[[היו זמנים במערב]]" (1968). בסרטיה האיטלקים הראשונים, אדם אחר דובב{{הבהרה|דובב או דובבה?}} את קולה בגלל שקולה העמוק מדי היה מנוגד להופעתה השברירית והצעירה. רק בסרט שמונה וחצי הותר לה לראשונה לדבר ב[[דיאלוג]]ים של עצמה.{{הערה|8½," Criterion Collection DVD, featured commentary track}}
 
כיוון שקרדינלה לא הייתה מעוניינת לעזוב את אירופה למשך פרקי זמן ארוכים, היא מעולם לא עשתה ניסיון לפרוץ לשוק ה[[ארצות הברית|אמריקאי]]. רשימת סרטיה ההוליוודיים כוללת את "[[הפנתר הוורוד]]" (1963); שבו דיבבה את קולה שחקנית אמריקאית; Circus World {{כ}} (1964); Blindfold {{כ}} (1965) ו"המקצוענים" (1966), שבו היא שיחקה לצידם של [[לי מרווין]] ו[[ברט לנקסטר]].
 
תצלום של קרדינלה מופיע בעטיפת אלבומו של [[בוב דילן]], [[Blonde on Blonde]], משנת 1966. מאחר שהשימוש בתמונה היה ללא רשותה של קרדינלה, הוסר התצלום מהעטיפה בהדפסות הבאות.{{הערה|[http://www.lovegoddess.info/Claudia%20Cardinale%20revised.htm ביוגרפיה באתר lovegoddess.info] ו[http://www.biography-center.com/biographies/17759-Cardinale_Claudia.html באתר .biography-center.com]}}
 
הופעתה בסרטו של ויסקונטי Vaghe stelle dell'Orsa {{כ}}(1965) נחשבה למהפנטת, שם היא גילמה ניצולת [[שואה]] שהייתה כרוכה ב[[גילוי עריות]] עם אחיה. בסרטו של [[לואיג'י קומנצ'יני]] (Luigi Comencini) {{כ}} La Storia (המבוסס על הרומן של [[אלזה מורנטה]]) שבו קרדינלה מגלמת את דמותה של אלמנה שמגדלת בן במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. הופעה נוספת בולטת נוספת שלה היא בסרטו של [[ולריו זורליני]] (Valerio Zurlini) {{כ}} "הנערה עם המזוודה" ובסרטו של [[מאורו בולוניני]] (Mauro Bolognini) {{כ}} Libera.
 
קרדינלה נותרה פעילה בקולנוע האירופאי. סרטיה המאוחרים כוללים את Qui comincia l'avventura {{כ}} (1975), Fitzcarraldo {{כ}} (1982), Un homme amoureux {{כ}} (1987), Mayrig {{כ}} (1991), ו-And Now... Ladies and Gentlemen {{כ}} (2002). במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], היא הופיעה בתפקיד קטן ב[[אופרת סבון|אופרת הסבון]] של רשת הטלוויזיה [[CBS]] "[[פלקון קרסט]]".
 
ב[[ינואר]] [[2016]] שיחקה ב[[קומדיה רומנטית|קומדיה הרומנטית]] "[[כל הדרכים מובילות לרומא]]" (All Roads Lead to Rome) לצד [[שרה ג'סיקה פרקר]] ו[[פאס וגה]].
 
===ספרות===
==חייה האישיים==
▲קלאודיה קרדינלה הייתה נשואה למפיק הסרטים האיטלקי פרנקו קריסטלדי (Franco Cristaldi) משנת 1966 ועד לגירושיהם ב-1975, וכיום היא מתגוררת עם פסקואל סקיוטיירי (Pasquale Squitieri), במאי קולנוע איטלקי שהוא בן זוגה משנת 1975. {{כ}}{{הערה|[http://www.lovegoddess.info/Claudia%20Cardinale%20revised.htm www.lovegoddess.info CLAUDIA CARDINALE]}}
 
▲יש לה שני בנים ובת אחת. היא מתגוררת ב[[פריז]].
 
▲קרדינלה היא ליברלית בהשקפת עולמה וחדורת מודעות פוליטית חזקה. היא עוסקת בפעילויות חברתיות שונות כמו זכויות נשים וזכויות [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], ואמרה פעמים רבות כי היא גאה בשורשיה התוניסאים והערבים; היא גם הופיעה בתפקיד עצמה כתוניסאית בסרט Un été à La Goulette (קיץ בלה גולט).
 
קרדינלה כתבה [[אוטוביוגרפיה]] Moi Claudia, Toi Claudia. היא גם פירסמה ספר בשפה הצרפתית בשנת 2005 Mes Etoiles, על מערכות היחסים האישיות והמקצועיות עם רבים מהבמאים והשחקנים ששיחקו לצידה לאורך קריירה של חמישים שנה בתעשיית הבידור.
 
===שליחות ציבורית===
▲קרדינלה השתתפה באופן קבוע ב[[טקס האוסקר|טקסי פרס האוסקר]]. ב-[[1993]] זכתה ב[[פרס אריה הזהב]] על [[מפעל חיים]] ב[[פסטיבל הסרטים של ונציה]]. היא זכתה בפרס "דוב הזהב" ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]] בשנת 2002. ב-[[2013]] זכתה ב[[פרס לומייר]] למפעל חיים.
קרדינלה הייתה שגרירה של רצון טוב מטעם [[אונסק"ו]] למען הגנה על זכויות נשים מאז 1999. היא הרחיבה את פעילותה בשנת 2006 שהייתה "שנת המים העולמית" כשהתתפה ב"הגנה על זכויות האישה האולטימטיבית: אמא כדור הארץ" כשהכריזה על תמיכתה ב-[http://www.myspace.com/powerstockfestival Powerstock פאוארסטוק], פסטיבל מוזיקה אלקטרונית שחרת על דגלו את "מודעות המים" לתרבות הצעירים ושאף להיות חלק מהתרבות הכללית.▼
 
▲קרדינלה הייתה שגרירה של רצון טוב מטעם [[אונסק"ו]] למען הגנה על זכויות נשים מאז 1999. היא הרחיבה את פעילותה בשנת 2006 שהייתה "שנת המים העולמית" כשהתתפה ב"הגנה על זכויות האישה האולטימטיבית: אמא כדור הארץ" כשהכריזה על תמיכתה ב-[http://www.myspace.com/powerstockfestival Powerstock פאוארסטוק], פסטיבל מוזיקה אלקטרונית שחרת על דגלו את "מודעות המים" לתרבות הצעירים ושאף להיות חלק מהתרבות הכללית.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קלאודיה_קרדינלה"