הבדלים בין גרסאות בדף "ההתפרצות המינואית"

אין תקציר עריכה
החלק שנותר מהאי כוסה שכבת אפר עמוקה, האפר הגעשי נישא ברוח למרחק של עד כ-1200 ק"מ, וכתוצאה מכך שררה אפלה כבדה למשך זמן מה באזורי ההתפרצות.
 
==תארוך ההתפרצות==
בין החוקרים יש חילוקי דעות אודות תארוך ההתפרצות. עקב התפוצה הרבה של האפר התאריך המדויק יכול לפתור בעיות תאורך של מאורעות ברחבי העולם. שנים רבות השתמשו ארכיאולוגים בתאריך 1500 [[לפנה"ס]]. שימוש בטכניקות של [[תיארוך פחמן-14]] של ענפי [[עץ זית]] שנמצא בחפירות אקרוטירי הוביל לתיארוך של סוף המאה ה-17 לפני הספירה (בין 1627 ל 1600 לפנה"ס).{{הערה|[https://blogs.cornell.edu/sturtmanning/2014/07/07/therasantorini-date-debate-whats-new-and-why-is-it-important/ Thera/Santorini date debate: what’s new, and why is it important?] }}
 
==השפעותיה של ההתפוצצות המינואית==
לפי מחקרים רבים, שנערכו על התפרצות זו בשיתוף פעולה של ענפי מדע שונים ([[גאולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[היסטוריה]]),{{הערה|שם=קרמון 2 }} ההתפוצצות הגעשית האדירה שהתרחשה באי תירה, הייתה הגורם העיקרי לשקיעתה של [[התרבות המינואית]] ולהשתלטותה של שושלת זרה על [[קנוסוס]], בירת [[כרתים]], באמצע המאה ה-15 לפנה"ס. כמו כן, יש הטוענים, שמה שהביא להחרבתה הסופית של התרבות המינואית, היה גל ה[[צונמי|צונאמי]] שפקד את האי אחרי רעידת האדמה. גל זה הרס מבנים רבים ואוניות רבות שהיו בקרבת מקום. תאוריה זו מתמזגת עם זו הגורסת, כי הממלכה המינואית הייתה מעצמה ימית.{{הערה| יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 6.}}
 
==ארכאולוגיה==
בשנת 1967 החל ספירידון מארינאטוס את ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] באי תירה במטרה להוכיח שהיעלמותה של [[התרבות המינואית]] התרחשה כתוצאה מההתפרצות הוולקאנית בתירה. השערה שהועלה כ-30 שנים קודם לכן, אך לא זכתה לאהדה ולתמיכה רבה בקרב שאר החוקרים בתחום.{{הערה|אורה נגבי, "תרה-מושבה מינואית שנכחדה בשואת-טבע", כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977), עמ' 7.}} החפירות הארכאולוגיות חשפו רבעים שלמים של עיר משגשגת אקרוטירי שנקברה תחת שכבה של כ-15 מטר טוף וולקני.{{הערה|שם=אבנר18|1=[[אבנר רבן]], "ספנות וספינות בציורי הקיר של תרה", '''קדמוניות''': כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977), עמ' 18.}} השרידים שנמצאו נשמרו היטב הודות לאסון הטבע (ממש כמו בעיר [[פומפיי]] אלף חמש מאות שנים מאוחר יותר).{{הערה|אורה נגבי, "תרה-מושבה מינואית שנכחדה בשואת-טבע", כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977), עמ' 8.}}
בעקבות השימור הטוב, נחשפה עיר מתוכננת להפליא, בה ניכר בבירור סגנון האדריכלות של כרתים המינואית מן הזמן ההוא. חלק ניכר מבתי העיר נשתמרו עד לגובה הקומה השנייה או השלישית, ואף נתגלו שרידים רבים של ציורי קיר בסגנון מינואי-מיקני. מבין נושאי הציורים שנחשפו כוללים ציורי: ארמונות, נסיכים, נשים מפוארות, וציורים המתארים צי שלם של כלי שיט וכוח צבאי הפועל בים. תיאור זה משתלב היטב עם תיאוריו של [[תוקידידס]] על צמיחתה של התרבות המינואית, שלפיו מינוס היה הקדום שבנה לו צי ואף השתלט על רובו של הים ההלני.{{הערה|שם=אבנר18}}
 
==תארוךתיארוך ההתפרצות==
בין החוקרים יש חילוקי דעות אודות תארוך ההתפרצות. עקב התפוצה הרבה של האפר התאריך המדויק יכול לפתור בעיות תאורך של מאורעות ברחבי העולם. שנים רבות השתמשו ארכיאולוגים בתאריך 1500 [[לפנה"ס]]. שימוש בטכניקות של [[תיארוך פחמן-14]] של ענפי [[עץ זית]] שנמצא בחפירות אקרוטירי הוביל לתיארוך של סוף המאה ה-17 לפני הספירה (בין 1627 ל 1600 לפנה"ס).{{הערה|[https://blogs.cornell.edu/sturtmanning/2014/07/07/therasantorini-date-debate-whats-new-and-why-is-it-important/ Thera/Santorini date debate: what’s new, and why is it important?] }}
 
==השפעותיה של ההתפוצצותההתפרצות המינואית==
לפי מחקרים רבים, שנערכו נערכו על התפרצות זו בשיתוף פעולה של ענפי מדע שונים ([[גאולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[היסטוריה]]),{{הערה|שם=קרמון 2 }}. ההתפוצצותאחת הגעשיתהשאלות האדירההיא שהתרחשהמה באיהיה תירה,חלקה הייתהשל הגורם העיקריההתפוצצות הגעשית כגורם לשקיעתה של [[התרבות המינואית]] ולהשתלטותה של שושלת זרה (מיקנית) על [[קנוסוס]], בירת [[כרתים]], באמצע המאה ה-15 לפנה"ס. כמו כן, יש הטוענים, שמה שהביא להחרבתה הסופית של התרבות המינואית, היה גל ה[[צונמי|צונאמי]] שפקד את האי אחרי רעידת האדמה. גל זה הרס מבנים רבים ואוניות רבות שהיו בקרבת מקום. תאוריה זו מתמזגת עם זו הגורסת, כי הממלכה המינואית הייתה מעצמה ימית.{{הערה| יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 6.}}
 
==מצרים העתיקה==